אקנה חתולים: גורמים, תסמינים וטיפול

אקנה אצל חתולים דומה במידה מסוימת לאקנה אצל בני אדם, אך יש גם הבדלים חשובים. אצל חתולים, כמו אצל אנשים, מדובר בבעיית עור שנגרמת כאשר זקיקי השיער נסתמים משומן (סבום) ותאי עור מתים.

במצבים כאלה נוצרים אזורים חסומים שנראים כנקודות שחורות, ולעיתים הם מתפתחים לפצעונים. כאשר מתפתח זיהום בזקיקים החסומים, מתקבלת תמונה מלאה של אקנה. אצל בני אדם, אקנה נפוצה במיוחד בגיל ההתבגרות, בעקבות שינויים הורמונליים—בעיקר עלייה ברמות האנדרוגנים.

לעומת זאת, אצל חתולים ניתן לראות אקנה בכל גיל, ללא קשר לשלב ההתפתחותי. גם חתולים צעירים וגם בוגרים עשויים לסבול מהתופעה באותה מידה.

עד כמה נפוצה אקנה של חתולים?

מקרים קלים של אקנה אצל חתולים הם שכיחים מאוד, ולעיתים הסימנים עדינים עד כדי כך שבעלי החתולים כלל אינם מבחינים בהם (במיוחד כשהעור מוסתר מתחת לפרווה). לעומת זאת, אקנה מתקדמת וחמורה נדירה יותר, ולעיתים יכולה להיות מאתגרת יותר לטיפול.

איך חתולים מפתחים אקנה?

חתולים מפתחים לרוב אקנה סביב בלוטות החלב הגדולות שלהם, הממוקמות על הסנטר, השפתיים ובבסיס הזנב.

אקנה אצל חתולים קשורה לבלוטות מסוימות בעור הנקראות בלוטות חלב. רוב בלוטות החלב מחוברות לזקיקי השיער ומפרישות חומר שומני (סבום) שמצפה את השערות ותורם למראה מבריק, לעמידות למים ולגמישות הפרווה.

בנוסף לבלוטות הקשורות לשיער, קיימות גם בלוטות חלב גדולות יותר ונפרדות באזור הסנטר, השפתיים ובבסיס הזנב, וכן באזורים נוספים. לבלוטות אלו יש תפקיד חשוב בסימון ריח, שהוא חלק מההתנהגות החברתית של חתולים.

לכן חתולים נוהגים להתחכך באנשים ובחפצים בבית—ובכך הם מסמנים את הסביבה שלהם באמצעות הפרשות ריח מהסנטר, השפתיים, הראש והזנב.

• בלוטות החלב מתחת לסנטר נקראות “האיבר התת-מנטלי”, וזהו האזור שנפגע לרוב מאקנה אצל חתולים.
• בלוטות החלב בבסיס הזנב נקראות “האיבר העל-זנבי”, וכאשר אזור זה מושפע משינויים דמויי אקנה, המצב מכונה “זנב סטאדס”.

אקנה אצל חתולים מתחילה כאשר בלוטות החלב באזור הסנטר, יחד עם בלוטות הקשורות לזקיקי השיער סביבו, הופכות לפעילות יתר. הדבר מוביל להפרשת יתר שנראית כהצטברויות צהובות או חומות על הפרווה באזור זה.

פתחי הבלוטות עלולים להיחסם בעקבות ההפרשה הסמיכה ובשילוב עם עודף קרטין, מה שמוביל להיווצרות קומדונים (נקודות שחורות). לאחר מכן עלול להתפתח זיהום חיידקי בבלוטות החסומות, שגורם להיווצרות פוסטולות ומורסות, יחד עם דלקת של זקיקי השיער (פוליקוליטיס) ושל העור סביבם (פיודרמה).

תסמינים של אקנה בחתולים בחתולים

סימנים מוקדמים של אקנה אצל חתולים כוללים שמנוניות יתר ושינוי בצבע העור באזור הסנטר והשפתיים. ניתן להבחין בקומדונים (נקודות שחורות) ולעיתים גם בראשים לבנים. ככל שהמצב מתקדם, זיהום חיידקי של זקיקי השיער ובלוטות החלב עלול להוביל לפוליקוליטיס ולפיודרמה, עם עור אדמומי, נפוח וכואב, ולעיתים גם הפרשה של מוגלה.

האזורים הפגועים עשויים להיות כואבים ומגרדים, והחתול עלול לגרד או לשפשף שוב ושוב את הסנטר והשפתיים. לעיתים מתרחשת גם נשירת שיער, והאזור נראה חלק, מבריק ואדום. הצטברות ההפרשות יכולה ליצור שכבה יבשה וקרומית הדומה לגלדים.

טיפוח לקוי עלול להחמיר את המצב, בשל הצטברות נוספת של הפרשות על הפרווה.

גורמים לאקנה חתולים אצל חתולים

לא זיהינו בבירור את הגורמים לאקנה בחתולים, אבל אנחנו יודעים על מספר גורמים שעשויים לתרום. חלק מהחתולים, למשל, עלולים לפתח אקנה אם הם אלרגיים למזון או למנות המים שלהם.

הגורמים לאקנה אצל חתולים אינם מובנים לחלוטין, אך ישנם מספר גורמים שעשויים להיות מעורבים:

• ייצור יתר של הפרשות מבלוטות החלב מסיבות לא ידועות
• גנטיקה—התופעה נפוצה יותר בגזעים מסוימים, כמו חתולים פרסיים
• במקרים מסוימים ייתכן קשר לגורמים ויראליים
• אלרגיה לפריטים מסוימים, כגון קערות מזון או מים מפלסטיק
• חשיפה לחומרים מגרים בסביבה
• אלרגיות למזון
• מחלות אוטואימוניות במקרים מסוימים
• גזזת (זיהום פטרייתי) כגורם אפשרי בחלק מהמקרים
• טפילי עור (כגון דמודקס) שעשויים להיות מעורבים

אבחון של אקנה בחתול

אם הווטרינר חושד שלחתול שלך יש אקנה, ניתן לנקוט במספר צעדים לטיפול במצב.

1. נטילת היסטוריה מפורטת

הווטרינר יבחן את כל ההיבטים הקשורים לחיי החתול ולמצבו הבריאותי. קיימים גורמים נוספים שיכולים לגרום לסימנים דומים לאקנה, ואיסוף היסטוריה מפורטת יסייע להבחין בין הסיבות האפשריות השונות.

2. בדיקה גופנית

הווטרינר יבדוק את החתול בקפידה, יתייחס לסימנים פיזיים נוספים שעשויים להעיד על מחלה, ויחפש מצבים אחרים שעשויים להיות קשורים לבעיית העור.

3. בדיקות עור

• ציטולוגיה של העור (איסוף דגימה מנגעי עור באמצעות סרט דביק) מאפשרת לווטרינר לבחון את התאים במיקרוסקופ, וכך לזהות עודף חיידקים (בשל זיהום משני) או שמרים כגון Malassezia.
• גרידות עור (באמצעות להב אזמל עדין על פני העור) עשויות להתבצע כדי לאתר טפילים כמו דמודקס תחת מיקרוסקופ.
• תרבית פטרייתית יכולה להתבצע מדגימת עור כדי לשלול גזזת.
• תרבית חיידקים, כולל בדיקת רגישות לאנטיביוטיקה, עשויה להתבצע כאשר יש צורך בהתאמת טיפול לזיהומים עמוקים.
• ביופסיית עור יכולה להילקח לצורך בדיקה היסטופתולוגית במיקרוסקופ, וכך להגיע לאבחנה סופית—אם כי לא תמיד יש בכך צורך.

4. בדיקות אחרות

• הווטרינר עשוי לבצע גם בדיקות דם נוספות, כולל בדיקות שגרתיות כמו ספירת דם ופרופיל ביוכימי, כדי לוודא שאין גורם רפואי בסיסי אחר לאקנה.
• במקרים מסוימים, ייתכן שיומלצו צילומי רנטגן כדי לבדוק האם קיימת בעיה בעצמות או בשיניים שעשויה לתרום לדלקת באזור הסנטר והשפתיים. הווטרינר יחליט האם יש צורך בבדיקות אלו.
• במקרים חמורים במיוחד, ייתכן שתישקל הפניה לווטרינר המתמחה בדרמטולוגיה.

כמה עולה לטפל בחתול עם אקנה של חתול?

אי אפשר להעריך מראש את עלות הטיפול באקנה אצל חתולים, משום שקיים טווח רחב של דרגות חומרה של הבעיה. במקרה קל ייתכן שתידרש התערבות מינימלית בלבד, בעוד שבמקרה חמור ייתכן שיהיה צורך בבדיקות ובטיפולים מתמשכים לאורך חודשים רבים. מומלץ לבקש מהווטרינר הערכה מפורטת לפני שמחליטים להמשיך בטיפול.

טיפול באקנה של חתולים

בנוסף לטיפול בגורם הבסיסי לאקנה של החתול שלך, הטיפול עשוי לכלול ניקוי קבוע של האזור הפגוע.

רמת הטיפול נקבעת בהתאם לחומרת המצב. באופן כללי, ניתן לחלק את אפשרויות הטיפול לשני סוגים עיקריים.

טיפולים אקטואליים

• מקרים קלים עשויים להגיב לטיפולים מקומיים פשוטים, בדומה לטיפול באקנה אצל בני אדם. אלה כוללים שמפו אנטיבקטריאלי וניקוי מקומי באמצעות שטיפות או מגבונים שעשויים להכיל כלורהקסידין, בנזואיל פרוקסיד, חומצה סליצילית ו/או אתיל לקטט. לעיתים נעשה שימוש במשחה אנטיבקטריאלית ייעודית כמו mupirocin 2%, הנמרחת פעמיים ביום. הווטרינר עשוי להמליץ גם על משחות אנטיביוטיות נוספות.
• אם יש הצטברות של הפרשות, ניתן לנקות בעדינות את האזור עם צמר גפן או מטלית נקייה, תוך שימוש בתמיסה פושרת של מים עם מלח עדין (כפית בחצי ליטר) או תמיסת מלחי אפסום (כפית וחצי לליטר). מוצרים מרגיעים כמו אלוורה עשויים לעזור, ולעיתים נעשה שימוש גם בלוז מכשפות—אך חשוב לוודא שאינם גורמים לגירוי נוסף (למשל מוצרים על בסיס אלכוהול).
• מומלץ גם להחליף קערות פלסטיק לקערות קרמיקה או נירוסטה למזון ולמים.

טיפולים מערכתיים

• אם בדיקות עור מצביעות על זיהום חיידקי חמור, ייתכן שיומלץ על טיפול אנטיביוטי מערכתי, רצוי בהתאם לתוצאות בדיקת רגישות לאנטיביוטיקה. במקרים של אדמומיות ודלקת משמעותיות, הווטרינר עשוי להמליץ על טיפול בקורטיקוסטרואידים כמו פרדניזולון, במטרה להפחית תגובת יתר של מערכת החיסון.
• תוספי תזונה, כגון חומצות שומן חיוניות, יכולים לסייע—כפי שקורה במצבי עור רבים—בשיפור בריאות העור הכללית.
• איזוטרטינואין (חומצה 13-cis-רטינואית), המוכרת גם בשם המסחרי Accutane, משמשת לטיפול באקנה בבני אדם ולעיתים נשקלת במקרים חמורים במיוחד של אקנה אצל חתולים שאינם מגיבים לטיפולים רגילים. עם זאת, מדובר בתרופה חזקה עם סיכון לתופעות לוואי משמעותיות, ולכן השימוש בה אפשרי רק תחת פיקוח וטרינרי צמוד. בנוסף, התרופה אינה מיועדת רשמית לשימוש זה, ויעילותה במצב זה לא הוכחה באופן חד-משמעי.

ניטור ופרוגנוזה

בדיקה חזותית של האזורים הפגועים מאפשרת לעקוב בקלות אחר התקדמות האקנה בסנטר. הפרוגנוזה בדרך כלל טובה, ורוב המקרים מגיבים היטב לטיפול. עם זאת, במקרים רבים מדובר במצב כרוני בדרגה קלה, ולכן לעיתים יש צורך בטיפול תחזוקה—לרוב באמצעות טיפולים מקומיים בלבד.