אישיות וטמפרמנט
מאחורי המראה המחוספס והמיוחד של החתול האמריקאי וויירהייר מסתתרים לב רך ואופי מתוק במיוחד. מדובר בחתולים ידידותיים, חזקים וייחודיים מאוד במראם, תכונות שהופכות אותם לפופולריים בקרב משפחות. אף שהם מוגדרים רשמית כחתולי שיער קצר, מבנה השערות הייחודי שלהם מעניק לעיתים תחושה של פרווה בינונית באורכה.
הפרווה של האמריקאי וויירהייר משלבת מדי פעם שערות חלקות, אך ברובה היא מורכבת משערות מקורזלות בעלות קצה דמוי קרס, מה שמעניק לה מגע קפיצי וייחודי. הנשירה שלהם מתונה, בדומה לגזעים אחרים עם שיער קצר. הגזע מופיע במגוון רחב של צבעים ודפוסים, מה שתורם למראה המיוחד שלו. כדי לשמור על בריאות החתולים ועל גיוון גנטי, נהוג לעיתים לחצות ביניהם לבין חתולים אמריקאים קצרי שיער.
טיפול
תְזוּנָה
טיפוח
פעילות גופנית
בְּרִיאוּת
כמו כל חתול בית, גם האמריקאי וויירהייר (American Wirehair) זקוק למזון שמבוסס על בשר, זה מה שהגוף שלו יודע לעכל בצורה הטובה ביותר. חשוב לתת לו אוכל איכותי שבו בשר אמיתי הוא המרכיב המרכזי, ולהוסיף גם חומצות שומן כמו אומגה 3, שיעזרו לו לשמור על פרווה מבריקה ועור בריא.
כשטופחים את החתול האמריקאי וויירהייר, חשוב לעשות זאת בעדינות. השערות שלו ייחודיות אבל גם עדינות ושבירות, ולכן הן עלולות להישבר אם מצחצחים יותר מדי. כדאי להבריש אותו רק כשבאמת יש צורך למשל בעונת הנשירה באביב, כדי לעזור להסיר שיער עודף. מעבר לכך, כמו כל חתול אחר, הוא צריך טיפוח שגרתי הכולל גזיזת ציפורניים קבועה ושמירה על היגיינת שיניים טובה.
האמריקאי וויירהייר הוא חתול אתלטי ופעיל, אבל לא היפראקטיבי. הוא נהנה לרוץ, לקפוץ ולטפס – בעיקר בזמן משחק אבל לא פחות מזה אוהב גם להירגע ולהתפנק לצד בני המשפחה על הספה. בזכות האופי החברתי שלו, הוא נהנה במיוחד ממשחק אינטראקטיבי עם בני הבית. אמנם הוא ישחק גם לבד עם צעצועים כמו עכברי קטניפ או כדורים קטנים, אבל הוא באמת פורח כשהמשפחה משתתפת.
משחקי רדיפה אחרי נקודת לייזר או שרביט עם סרטים מספקים לו חוויה שמדמה ציד וממלאת צורך אינסטינקטיבי חשוב. כדי למנוע נזקים לווילונות או לרהיטים, מומלץ לספק לו מגדל טיפוס גבוה עם עמודי גירוד כך הוא יוכל לפרוק אנרגיה בצורה נכונה ובטוחה.
החתול האמריקאי וויירהייר (American Wirehair) נחשב בדרך כלל לחתול בריא וחסון. נכון להיום לא ידועות מחלות גנטיות תורשתיות שמאפיינות את הגזע הזה, וזה תורם לבריאותו הכללית ולתוחלת חיים טובה. כמו בכל חתול אחר, חשוב להקפיד על בדיקות שגרתיות אצל הווטרינר, על תזונה מאוזנת ועל סביבה אוהבת ותומכת.
הִיסטוֹרִיָה
החתול האמריקאי וויירהייר (American Wirehair) התחיל את דרכו מגור יחיד שנולד בשנת 1966 בצפון מדינת ניו יורק. הגור המיוחד הזה נולד להורים מסוג חתולי אסם קצרי שיער, אבל בלט בזכות פרווה מתולתלת וייחודית שלא נראתה קודם לכן. מגדלת חתולים בשם ג'ואן אושיה רכשה אותו תמורת 50 דולר, קראה לו Council Rock Farm Adam of Hi-Fi, והחלה תוכנית הרבעה עם נקבות אמריקאיות קצרות שיער אחת מהן ככל הנראה נשאה גם היא את הגן לשיער החוטי.
הצאצאים מהזיווגים האלה שמרו על הפרווה המיוחדת, וכך למעשה נולד הגזע החדש. בשנת 1978 הכיר איגוד חובבי החתולים (CFA) באופן רשמי בוויירהייר, וסיווג אותו כתת-סוג של החתול האמריקאי קצר השיער. עם השנים הצטרפו גם ארגונים נוספים כמו הפדרציה העולמית לחתולים (WCF), איגוד חובבי החתולים האמריקאי (ACA) ואיגוד החתולים הקנדי (CCA), שמכירים כולם בגזע הייחודי הזה.











