אישיות וטמפרמנט
אם אתם מחפשים חתול ידידותי עם אישיות גדולה, הספינקס עשוי להיות אידיאלי. נקודות בונוס אם אתם מייחלים לחיית מחמד שאינה משירה, שכן החתולים חסרי השיער הללו נקיים לחלוטין משיער או מכוסים בשכבה דקה של פוך עדין וקטיפתי.
עם מאפיינים נועזים ומבט אינטנסיבי, ייתכן שהספינקס לא ייראה בתחילה כחביב ביותר, אך אל תתנו למראה החמור להטעות אתכם, מדובר בחתול חברותי ואוהב עם המון חיבה לחלוק, גם עם זרים וחיות מחמד אחרות. הם מקבלים את פני בני משפחתם בשובם הביתה, ונמהרים להתכרבל מתחת לשמיכה ברגע שמגיעה שעת השינה. ללא חברות ותשומת לב מתאימה, הספינקס עלול להפוך במהירות למשועמם, עצוב ואף הרסני. הם שונאים להישאר לבד, ומביעים את מורת רוחם במיאו רם ולעיתים ביללות ממושכות אם מנסים לבודד אותם.
מסיבה זו, הם לא מתאימים למשפחות שמחפשות חיית מחמד פחות מעורבת. חשוב גם לזכור שהספינקס חייב הגנה מפני מזג האוויר: הוא אינו יכול לחיות בחוץ, שם עורו העדין רגיש לשמש, לרוח ולקור. אפילו בבית, הוא מחפש תמיד את המקום החם ביותר למנוחה. מיטת חתול מחוממת היא מתנה מושלמת, ואם הוא משתזף ליד חלון, כדאי להשתמש בקרם הגנה ייעודי לחיות מחמד כדי לשמור על עורו הבריא.
טיפול
תְזוּנָה
טיפוח
פעילות גופנית
בְּרִיאוּת
מזון איכותי חיוני במיוחד לחתולי ספינקס, שכן תזונה ירודה עלולה לגרום לבעיות עור ולהחמיר את הנטייה לייצור עודף של שמן. ההמלצה היא לבחור במותג עשיר בחלבון ודל בפחמימות, שבו בשר או דגים אמיתיים מופיעים כמרכיב העיקרי.
אפשר לטעות ולחשוב שחתול הספינקס, בהיותו חסר פרווה, אינו דורש כמעט טיפוח. אמנם אין צורך בצחצוח, אך החתולים הללו זקוקים לרחצה תכופה יחסית כדי להסיר עודפי שומן המצטברים על העור. ללא רחצה סדירה, עלולים להופיע גירויים והצטברויות שומניות. התדירות משתנה מחתול לחתול, אך רוב הספינקסים צריכים אמבטיה אחת לשבוע עד ארבעה שבועות.
מומלץ להשתמש בשמפו עדין המיועד לחתולים ובמים חמימים, בטמפרטורה נעימה לעור אנושי. בנוסף, יש לשים לב לניקוי האוזניים. חתולי ספינקס נוטים לצבור פסולת שומנית בתוכן, ואם מבחינים בלכלוך עמוק, עדיף לפנות לוטרינר או למטפל מקצועי לניקוי יסודי.
בין טיפולים, ניתן לנגב בעדינות בעזרת צמר גפן לח ומנקה אוזניים ייעודי לחיות מחמד. תחום נוסף שמצריך תשומת לב הוא בריאות הפה. חתולי ספינקס נוטים לבעיות חניכיים, ולכן מומלץ להרגיל אותם לצחצוח שיניים יומיומי כבר מגיל צעיר.
משחות שיניים בטעמים המותאמים לחתולים יכולות להפוך את המשימה לנעימה יותר. לבסוף, כדאי להקדיש תשומת לב גם לכפות הרגליים. עודפי שמן עלולים להצטבר בין האצבעות ולגרום לזיהומים, ולכן חשוב לשטוף את הכפות מספר פעמים בשבוע. במקביל, יש לגזוז את הציפורניים באופן קבוע. ככל שמתחילים את שגרת הטיפוח מוקדם יותר, כך החתול יתרגל בקלות רבה יותר ויקבל אותה ללא התנגדות מיותרת.
חתולי ספינקס הם ספורטאים טבעיים עם גוף חזק ושרירי, וגידים ברורים המעניקים להם זריזות מרשימה. הם נוטים לעקוב אחרי בני הבית ולמצוא הנאה במשחק עם חיות מחמד אחרות, אך חשוב לספק להם גם אפשרויות פעילות נוספות.
דירות חתולים ועצי חתול גבוהים מאפשרים להם לקפוץ ולטפס, בעוד עמודי גירוד מספקים להם דרך לשמור על טפרים בריאים ולהוציא עודפי אנרגיה. בנוסף, מגוון צעצועים אינטראקטיביים יסייעו להעסיק את הספינקס, להעשיר את יומו ולשמור על מצבו הגופני והנפשי במיטבו.
לרוע המזל, חתולי ספינקס נוטים למספר בעיות בריאותיות מוכרות. אחת השכיחות ביותר היא קרדיומיופתיה היפרטרופית (HCM), סוג של מחלת לב העלולה להשפיע על תפקוד הלב. בנוסף, ישנם ספינקסים שנושאים נטייה תורשתית להפרעה עצבית-שרירית הנקראת תסמונת מיאסטנית מולדת (CMS), אשר עלולה להשפיע על תנועתיות ויציבות השרירים.
בעיה נפוצה נוספת בקרב הגזע היא מחלות חניכיים, מה שהופך את הצורך בניקוי שיניים שגרתי בבית ובדיקות תקופתיות אצל וטרינר לחשוב במיוחד. מעבר לכך, בשל עורם החשוף, חתולי ספינקס עלולים לסבול מגירויים בעור בתדירות גבוהה יותר מאשר חתולים בעלי פרווה. עובדה זו מחייבת תשומת לב יתרה לניקוי העור ושמירה על היגיינה קפדנית, מה שהופך את הספינקס לגזע בעל דרישות תחזוקה גבוהות יותר בתחום זה.
הִיסטוֹרִיָה
יש לא מעט סיפורים על מוצאו של חתול הספינקס, וגנטיקאים חתוליים מעריכים כי ייתכן שהוא חולק שורשים מסוימים עם חתולים אצטקים או מקסיקנים חסרי שיער שתועדו כבר בראשית המאה ה־19. עם זאת, תחילת הגזע כפי שאנו מכירים אותו היום מתועדת היטב. בשנת 1966, באונטריו שבקנדה, חתול שחור־לבן המליט גור חסר שיער בשם פרון (Prune).
כשבגר, פרון זווג לחתולים אחרים, ותוצאות ההמלטות כללו גם גורים שעוטרו בפרווה וגם גורים חסרי שיער. צאצאים אלה, לצד כמה חתולים חסרי שיער נוספים שנולדו באותה תקופה, שימשו בסיס לגזע החדש שכונה אז “החתול הקנדי חסר השיער”. למרות ההתחלה, הגזע התמודד עם אתגרים בשל בסיס גנטי מוגבל מאוד.
בשנות ה־70, מגדלים זיווגו חתולים חסרי שיער שנולדו בהמלטות נפרדות בטורונטו ובמינסוטה, חתולים שזכו לשמות אפידרמיס, פאנקי ופלומה, עם חתולי דבון רקס, גזע בעל פרווה דלילה. כך נוצר שילוב שתרם ליציבות הגזע. בתקופה זו גם התקבע השם “ספינקס”, בהשראת דמות הספינקס המצרית הקדומה, בשל הדמיון החזותי.
כדי לשמור על גיוון גנטי, תקני גזע בינלאומיים אפשרו הכלאות עם דבון רקס ועם קצר שיער אמריקאי. עם זאת, לפי תקן איגוד חובבי החתולים (CFA), החל מה־31 בדצמבר 2023, חתולי ספינקס חדשים חייבים להיות בעלי הורים ספינקס בלבד, מה שמחזק את ההגדרה הגנטית של הגזע כיום.
תקן הגזע
עיניים
רגליים וכפות
זָנָב
תקן הגזע
גוּף
רֹאשׁ
אוזניים
פרווה
צֶבַע
מאמרים קשורים
גזעי חתולים רוסיים: 10 גזעים נדירים ופופולריים
מחפשים חתול רגוע? 11 גזעי חתולים מושלמים לבית נינוח
10 גזעי חתולי הבית הגדולים ביותר
8 גזעי חתולים ג’ינג’ים שתתאהבו בהם ממבט ראשון
9 גזעי חתולים עם עיניים כחולות ויפות
10 גזעי חתולים חומים הפופולריים ביותר
9 סוגי חתולים שמשירים פחות פרווה
גזעי חתולים ארוכי שיער: 14 גזעים מרהיבים ומיוחדים
הכי יפים באפור: 8 גזעי חתולים אפורים שכובשים את הלב
10 גזעי חתולים קצרי שיער מהממים ביופיים
5 גזעי חתולים חסרי שיער שמוכיחים שגם בלי פרווה הם מדהימים
