חתול סוואנה: מידע על מאפיינים, אישיות וגזעים

השווה גזע

ארץ מוצא

אַרצוֹת הַבְּרִית

גוֹבַה

25-33 ס"מ

משקל מבוגר

4-7 ק"ג

תוחלת חיים

12-15 שנים

אישיות וטמפרמנט

חתולי סוואנה מקבלים את המראה האקזוטי שלהם מהסרוואל, חתול בר אפריקאי בינוני בגודלו, בעל פרווה מנוקדת, רגליים ארוכות ואוזניים גדולות ומרשימות. חתול הבית, לעומת זאת, תורם את תכונות האופי החברתיות והידידותיות שהופכות את הסוואנה לבן לוויה מיוחד כל כך. אם יש דבר אחד שכדאי לדעת על חתולי סוואנה, זה שהם מלאי אנרגיה בצורה יוצאת דופן, גם לאחר דורות רבים של הכלאה.

לצד אהבתם להתכרבל, הדחף לשחק אצלם חזק מאוד, והם גם אינטליגנטיים בצורה יוצאת דופן. המשמעות היא שדרושה הוכחת בית מוקפדת מאוד: אחרת, הסוואנה שלך יחטט בכל ארון ומגירה, יוציא משם פריטים שונים ויבחן אותם לעומק. בניגוד לרוב החתולים, חתולי סוואנה נמשכים למים. מבחינתם, אקווריום הוא מקום דיג אידיאלי, בריכת נוי היא הזמנה לשחייה (ולציד), וברזים הופכים במהירות לצעצועי מים אהובים.

רבים מהם ילמדו במהירות להפעיל ברז בעצמם. גם אסלות פתוחות הן מוקד עניין – כך שכדאי להיזהר. לסוואנות יש גם נטייה להיות קולניות, במיוחד כשהן דורשות תשומת לב או אוכל. אוצר המילים הקולי שלהן מגוון, ממיאו נחוש ועד ציוצים שובבים. אם תתחיל לדבר איתן, סביר להניח שתקבל תגובה ותמצא את עצמך מנהל שיחה שלמה עם החתול שלך.

טיפול

תְזוּנָה

טיפוח

פעילות גופנית

בְּרִיאוּת

ככל שחתול הסוואנה שלך קרוב יותר במורשתו לקרובו הפראי, הסרוואל, כך גם התזונה שלו צריכה להיות קרובה יותר לתזונה טבעית. חתולי סוואנה מעריכים במיוחד מזון טרי, ורבים מהמגדלים ממליצים על תפריט בשר נא מאוזן, בתוספת תוספי תזונה מתאימים לחתולים. לצד זאת, ניתן בהחלט לשלב מזון מסחרי איכותי יבש או רטוב כל עוד הוא מבוסס על חלבון מן החי ואינו עמוס בפחמימות. המפתח הוא לבחור תזונה עשירה ומותאמת, שתספק לחתול הסוואנה את האנרגיה הדרושה לאורח החיים הפעיל והאתלטי שלו.

חתולי סוואנה שומרים באופן טבעי על פרוותם הקצרה והחלקה במצב מעולה, ולכן לרוב די בצחצוח פעם או פעמיים בשבוע. מעבר להסרת שיער עודף והפחתת כדורי שיער, הצחצוח מעניק לכם הזדמנות נהדרת לחזק את הקשר עם החתול שלכם ולהפוך את מפגשי הטיפוח לחוויה מהנה לשני הצדדים. בגלל הגודל והאנרגטיות של חתולי הסוואנה, מומלץ להתחיל מגיל צעיר להרגיל אותם לגזירת ציפורניים.

כך תפחיתו משמעותית את הסיכון לשריטות לא מכוונות או לנזקים לרהיטים בבית. בנוסף, חשוב לתת תשומת לב לבריאות הפה. מחלות חניכיים נפוצות בקרב חתולים, וטיפוח שיניים יומי באמצעות מברשת ומשחה ייעודיות לחיות מחמד יכול לעזור למנוע אותן. שגרה זו לא רק מגינה על החניכיים והשיניים, אלא גם מצמצמת את הצורך בהרדמות לצורך ניקוי מקצועי בהמשך החיים.

חתולי סוואנה זקוקים לגירוי מתמיד, אחרת הם עלולים לפתח התנהגויות הרסניות מתוך שעמום. כדי למנוע זאת, חשוב לספק להם חברה, שפע צעצועים בטוחים, והרבה מקום לרוץ ולטפס. אם ניתן, כדאי ללמד את חתול הסוואנה ללכת ברצועה ורתמה – טיולים סדירים מספקים להם שילוב מושלם של פעילות גופנית וגירוי נפשי, וגם מזדמנות נוספות להתרועע עם העולם סביבם. השקיעו בעץ חתולים גדול ואיכותי, והוסיפו מושבי חלון, עמודי גירוד יציבים וצעצועי פאזל כדי להעסיק את החתול ולשמור על כושרו.

אם יש לכם אפשרות, שקלו לבנות קטיו או מתחם חיצוני בטוח, שבו חתול הסוואנה שלכם יוכל ליהנות מהחוץ תוך שמירה על ביטחונו. מאחר שחתולי סוואנה נוטים להיות קשוחים במיוחד עם הצעצועים שלהם, חשוב לבחור באביזרים עמידים ולבדוק אותם בקביעות. צעצועים שבורים או בלויים עלולים להוות סיכון אם החתול ינסה ללעוס או לבלוע חלקים מהם.

חתולי סוואנה נחשבים לחתולים בריאים בדרך כלל, אך כמו כל גזע עם אילן יוחסין, יש להם נטייה למחלות תורשתיות מסוימות. שני המצבים הנפוצים ביותר הם ניוון רשתית מתקדם (PRA), שעלול להוביל לבעיות ראייה ואף לעיוורון, וכן חוסר באנזים פירובט קינאז (PKD), מצב שיכול לגרום לאנמיה. מגדלי סוואנה אחראיים פועלים לצמצום הסיכונים הללו באמצעות בדיקות גנטיות שגרתיות לחתולים המשמשים לגידול.

מעבר לכך, חתולי סוואנה נמצאים בסיכון מעט מוגבר לפתח קרדיומיופתיה היפרטרופית (HCM), מחלת לב נפוצה יחסית בחתולים גזעיים. בנוסף, חשוב לדעת כי רוב הזכרים בגזע זה סטריליים עד דור F6, כלומר שישה דורות לאחר הזיווג הראשוני עם סרוואל. אמנם מדובר בעיקר בעניין הנוגע לתוכניות רבייה, אך זהו נתון שכדאי להכיר גם כבעל חיית מחמד.

הִיסטוֹרִיָה

פטריק קלי חבר למגדלת החתולים האקזוטיים ג'ויס סקרוף, שבתחילה לא התלהבה מהרעיון של פיתוח גזע הסוואנה. עם זאת, ככל שהשמועה על ההיבריד החדש התפשטה, היא הצטרפה אליו, ובשנת 1996 השניים, יחד עם קבוצת מגדלים קטנה, ניסחו והגישו את תקן הגזע לאיגוד החתולים הבינלאומי (TICA). עקב הקפאה זמנית על קבלת גזעים חדשים, נדרשו ארבע שנים נוספות עד שבשנת 2001 TICA קיבלה את הסוואנה לרישום בלבד.

באוקטובר של אותה שנה כבר התקדם הגזע למעמד של "תצוגות בלבד", וחתולי סוואנה החלו להרשים שופטים בתערוכות חתולים של TICA ברחבי ארצות הברית. איגוד החתולים הקנדי הכיר בגזע בשנת 2006, ולאחר מכן פופולריותו הלכה וגברה ברחבי העולם. בשנת 2012 העניקה TICA לסוואנה מעמד אליפות מלא, צעד שהציב אותו בשורה אחת עם גזעי החתולים המובילים ואפשר לו להתחרות באופן רשמי מול גזעים אחרים בזירה הבינלאומית.

האם ידעת?

חתולי סוואנה, בשל קרבתם הגנטית לסרוואל, אינם חוקיים בכל מקום. במדינות מסוימות נאסרת לחלוטין החזקתם, גם אם הם רשומים כחתולי בית

האם ידעת?

איגוד חתולי הסוואנה ממליץ למשפחות עם תינוקות או ילדים קטנים לבחור בחתולי סוואנה מדורות מתקדמים יותר, החל מ־F3 ואילך.

האם ידעת?

לחתולי סוואנה מדור F1 יש הורה סרוואל אפריקאי גזעי, והם נחשבים לקרובים ביותר למקור הפראי. חתולי F2 הם הדור הבא – צאצאים שבהם הסרוואל הוא סב ישיר.

תקן הגזע

עיניים

עיני חתול הסוואנה הן בגודל בינוני וממוקמות מתחת לגבות, עם "ברדס" עדין המעניק להן מבע ערני ואינטליגנטי. החלק התחתון של העין מעוצב בצורת שקד.

רגליים וכפות

הרגליים של חתול הסוואנה ארוכות מהממוצע ותורמות למראהו האתלטי והאלגנטי. הן אינן מציגות שרירים כבדים מדי אך גם אינן עדינות או שבירות, אלא מאוזנות ומרשימות.

זָנָב

זנבו של חתול הסוואנה הוא בעובי בינוני עד עבה ואורך בינוני, נעצר בין תחתית השוק למפלס הקרקע. לזנב יש מעט מתחדד וקצה קהה.

תקן הגזע

גוּף

לחתולי סוואנה יש גוף ארוך, רזה ואתלטי, המשדר שילוב מרשים של אלגנטיות וכוח. הזכרים בדרך כלל גדולים יותר מן הנקבות, ולעיתים מגיעים למשקל וגובה מרשימים במיוחד

רֹאשׁ

הראש של חתול הסוואנה קטן יחסית לגוף הארוך והחסון שלו, והפנים מעוצבות כמשולש שווה־צלעות, מה שמעניק מראה סימטרי ומודגש

אוזניים

האוזניים של חתול הסוואנה הן אחד מסימני ההיכר הבולטים שלו: הן גדולות במיוחד, רחבות עם בסיסים עמוקים, וקצותיהן מעוגלים בעדינות.

פרווה

לחתול הסוואנה פרווה באורך קצר עד בינוני, המשלבת מרקמים שונים: שערות השמירה מעט גסות למגע ומעניקות הגנה, בעוד שהפרווה התחתונה רכה ונעימה יותר.

צֶבַע

בגזע הסוואנה מתקבלים מספר צבעים רשמיים, בהם שחור מלא, טאבי כתום-חום מנומר, טאבי כסוף מנומר שחור, וכן עשן שחור. בכל הגוונים, הסימונים צריכים להיות ברורים ומוגדרים היטב, ולצדם מופיעים גם קווי "דמעות" כהים הנמשכים מהעיניים לאורך האף – מאפיין המזכיר את הסרוואל. בסוואנות שחורות, עור האף תמיד שחור. אצל חתולים מנומרים, צבע האף עשוי להשתנות בין שחור מלא, ורוד עד לבן עם תוחם שחור מודגש, או שחור עם פסי מרכז ורודים-לבנים.

מאמרים קשורים

הצג הכל