אישיות וטמפרמנט
חתול הבובטייל האמריקאי ידוע בזכות אישיותו הידידותית, כמעט כלבנית, כמו גם המראה הפראי שלו. לגזע המדהים הזה יש אבות קדמונים פראיים, אבל ההתנהגות שלו מבויתת לחלוטין.
חתולי הבובטייל האמריקאי הם חכמים במיוחד, ובעלי מוניטין של "דברנים". הם נוטים לפתח אוצר מילים רחב שכולל מגוון של מיאו, ציוצים וגרגורים. על אף שמוצאם מחתול הבר האמריקאי, בני הגזע ידועים כמי שמפתחים קשרים עמוקים עם משפחותיהם האנושיות, ובנוסף יש להם מוניטין של השתלבות טובה עם חיות מחמד אחרות.
מלבד אופיים החברותי, הבובטיילים האמריקאים גם פעילים להפליא. הם נהנים במיוחד מקפיצה, טיפוס ומשחקים מלאי אנרגיה. הם אף נחשבים לחתולים שניתן לאלף בקלות יחסית עם חיבה למשחקי אחזור ואפילו להליכה ברצועה לצד בני המשפחה. עם זאת, חשוב לדעת כי חתולי בובטייל אמריקאים הם גם אמני בריחה מיומנים.
הם מצליחים לא פעם להיחלץ גם ממנשאים סגורים היטב. אם אתם צריכים להעביר את החתול שלכם, ודאו שהמנשא נעול ובטיחותי.


טיפול
תְזוּנָה
טיפוח
תַרגִיל
בְּרִיאוּת
לחתולי הבובטייל האמריקאי אין דרישות תזונתיות מיוחדות, מעבר לצורך בתזונה מזינה המבוססת על בשר, כפי שמתאים לטורפים מחייבים. מומלץ להאכיל אותם בארוחות מדודות במקום להשאיר קערה מלאה כל הזמן, כדי למנוע אכילת יתר והשמנה.
חתולי הבובטייל האמריקאי יכולים להופיע הן בפרווה קצרה והן בפרווה ארוכה־בינונית, ושני הסוגים נחשבים קלים יחסית לטיפוח. צחצוח קבוע יעזור לשמור על מראה יפה ובריא, והם גם ייהנו מתשומת הלב הנלווית לכך. מכיוון שחתולים אלה ידועים כמטפסים חזקים, חשוב להקפיד על קיצוץ ציפורניהם באופן סדיר.
חתולי הבובטייל האמריקאי הם פעילים במיוחד ושובבים מאוד. החתולים הסקרנים האלה אוהבים משחקים, טיפוס והרפתקאות מלאות אנרגיה. אם תמיד רצית חתול שנהנה מאינטראקציה עם בני אדם, ושאפשר אפילו להוציא אותו להליכה ברצועה הבובטייל האמריקאי עשוי להיות הגזע המושלם בשבילך.
כדי לשמח את החתול שלך, כדאי להעניק לו עץ טיפוס או מתקן חלון איכותי, לצד מספר עמודי גירוד וסלסלה מלאה בצעצועים. צעצועים עם משטחים מבריקים במיוחד נוטים להפוך לאהובים על הבובטיילים והם ישחקו בהם בשמחה רבה.
חתולי הבובטייל האמריקאי ידועים בבריאותם המצטיינת, והגזע אינו נוטה לשום מחלות תורשתיות או מצבים בריאותיים מוכרים.
הִיסטוֹרִיָה
חתול הבובטייל האמריקאי הוא גזע חדש יחסית, שפותח בשנות ה־60 מהכלאה בין זכר פראי בצבע חום טאבי בעל זנב קצר באופן טבעי לבין נקבת בית בצבע פוינט (Seal Point). בשונה מגזעי חתולים רבים שנוצרו מהכלאות בין חתולים בעלי ייחוס מבוקר, הבובטייל האמריקאי התפתח ברובו באמצעות ברירה טבעית.
הבובטייל האמריקאי נוצר כמעט כולו מחתולי לא מבויתים שנולדו עם זנב קצר באופן טבעי. מגדלים מאזורים שונים בארצות הברית עבדו יחד כדי לפתח את הגזע, עד שקיבלו את החתול שאנחנו מכירים היום. למרות שהחתולים האלה לא היו מאותה משפחה, הם נראו דומים זה לזה, וזה יצר גזע חזק, בריא ותוסס, בלי מחלות תורשתיות ידועות. הזנב הקצר של הבובטייל האמריקאי נובע מגן דומיננטי כלומר, מספיק שלחתול יהיה עותק אחד של הגן כדי שיזכה בזנב קצר. אצל הבובטייל היפני זה הפוך: הגן המקצר את הזנב הוא רצסיבי, ולכן צריך שני עותקים ממנו כדי שהחתול יוולד עם זנב קצר.
איגוד החתולים הבינלאומי (TICA) הכיר רשמית בבובטייל האמריקאי בשנת 1989. מאז, הגזע התקבל גם לתחרויות אליפות של איגוד חובבי החתולים (CFA), וכן אושר על ידי איגוד חובבי החתולים של סין. עם זאת, הפדרציה העולמית לחתולים (WCF) אמנם מכירה בגזע – אך טרם מקבלת אותו להשתתפות בתחרויות.

