אישיות וטמפרמנט
עם זנב קצר ומראה פראי, חתול הפיקסי-בוב מושך מיד את הדמיון ובו זמנית כובש את הלב. למרות המראה האקזוטי שלו, הגזע הוא 100% ביתי: בדיקות DNA הוכיחו שחתולי פיקסי-בוב אינם נושאים דם בובקט פראי. מעבר למראה, הפיקסי-בוב ידוע כאחד הגזעים החברותיים והחביבים ביותר.
הם מפגינים חיבה גדולה כלפי כל בני המשפחה, כולל ילדים, חתולים אחרים וכלבים מתנהגים היטב. משפחות רבות משוות אותם לכלבים, לא רק במראה אלא גם באופי:
הם נאמנים במיוחד, לומדים בקלות ללכת ברצועה, נהנים ממשחקי אחזור, ואפילו אוהבים להצטרף לנסיעות ברכב לצד בני האדם שלהם, תכונה נדירה למדי בקרב חתולים. אם אתם מחפשים חתול גדול, שובב וייחודי, עם שילוב של מראה יוצא דופן ואישיות נפלאה, הפיקסי-בוב עשוי להיות בן הלוויה המושלם עבורכם.
טיפול
תְזוּנָה
טיפוח
פעילות גופנית
בְּרִיאוּת
חתולי פיקסי-בוב הם בעלי מבנה גוף גדול מהממוצע, ולכן צורכים יותר אנרגיה ודורשים תזונה התואמת את צרכיהם. הם משגשגים במיוחד על מזון איכותי ועשיר בחלבון, עם רמות פחמימות נמוכות. חשוב שהמרכיב הראשון במזון יהיה בשר או דגים אמיתיים, כדי להבטיח שהם יקבלו את הערכים התזונתיים הדרושים לשמירה על מסת השריר והחיוניות שלהם.
חתולי פיקסי-בוב מתהדרים בפרווה עבה ויוקרתית הדורשת מעט תשומת לב מצידך. אף שהם מטפחים את עצמם היטב, מומלץ להבריש אותם אחת או פעמיים בשבוע. הצחצוח מסייע בהסרת שיער רפוי, מפחית את הסיכון לכדורי שיער ושומר על הסביבה הביתית נקייה יותר מפרווה נשפכת.
כמו כן, חשוב להרגיל את החתול מגיל צעיר לשגרות נוספות: צחצוח שיניים, התורם לבריאות חלל הפה, וגזירת ציפורניים קבועה. מכיוון שהפיקסי-בוב גדול ופעיל, תאונות קטנות כמו שריטות עלולות להתרחש בקלות – לכן קיצוץ טפרים סדיר יסייע בהגנה על הרהיטים, הבגדים והעור שלך.
למרות אהבתם של חתולי פיקסי-בוב למיטות נוחות ולנמנומי צהריים ארוכים, רוב שעות הערות שלהם מוקדשות לפעילות נמרצתכגון ריצה, קפיצה וטיפוס שנועדה גם לבדר אותך וגם לספק את הצורך הטבעי שלהם בתנועה. כדי לענות על הצרכים הללו, חיוני לספק להם סביבת חיים עשירה ומאתגרת.
גם אם אין לך אפשרות לבנות מתחם חיצוני (Catio), מגדל חתולים גדול, יציב ובעל פלטפורמה רחבה בראשו הוא חובה. בנוסף, עמודי גירוד חזקים ושפע של צעצועים איכותיים הם הכרח. רצוי לבחור צעצועים שמעוררים את הסקרנות האינטליגנטית של הפיקסי-בוב, תוך הקפדה שהם יהיו עמידים במיוחד – כדי שיוכלו לעמוד באנרגיה ובכוח של חתול גדול ואנרגטי.
חתולי פיקסי-בוב ידועים כבריאים וחסונים בדרך כלל, אם כי ישנן נקודות שכדאי להיות מודעים אליהן. אצל זכרים מסוימים עלול להופיע קריפטורכידיזם (אשך טמיר), מצב שנפתר בקלות באמצעות סירוס כירורגי, אך הופך את החתול לבלתי מתאים להצגה כזכר שלם.
כמו כן, למרות שחתולים אלה גדולים מטבעם, אורח חיים לא פעיל עלול להוביל להשמנה. כדי לשמור עליהם בכושר ובבריאות טובה, חיוני לספק פעילות גופנית יומיומית ולבחור תזונה איכותית שמבוססת על חלבון, דלה במילויים מיותרים, ותומכת בשמירה על משקל גוף מאוזן.
הִיסטוֹרִיָה
גזע החתולים פיקסי-בוב נוצר כתוצאה מהכלאה טבעית בין חתול אסם לבובקט חופי. למרות שחתולי פיקסי-בוב המודרניים אינם נושאים DNA של בובקטים, גודלם המרשים גורם לכך שסיפור המקור הזה נשמע כמעט הגיוני. הרישומים הראשונים של הגזע מיוחסים לקרול אן ברואר ממאונט בייקר, וושינגטון. בשנת 1985 היא רכשה זכר בעל זנב קצר, פרווה מנומרת וכפות פולידקטיליות. זמן קצר לאחר מכן, היא הצילה חתול ענק בשם קבה, ששקל כ-17 ק"ג אך היה במצב ירוד.
לקבה היה זנב קצר ושמו נקשר לשמועות על מוצא מעורב מבובקט. קבה הזדווג עם חתולה מקומית, וב-1986 נולדה ההמלטה הראשונה. אחת הגורות, נקבה בשם "פיקסי", הפכה לחתולת היסוד של הגזע החדש. בשנים שלאחר מכן חיפשה ברואר חתולים נוספים בעלי מראה "בראוני" המזכיר בובקטים, והוסיפה כ-23 כאלה לתוכנית הרבייה שלה.
היא אף רשמה את הכינוי "חתולי אגדה" (Legend Cats) כסימן מסחרי. מגדלים נוספים הצטרפו אליה, ובשיתוף פעולה הצליחו להקים מאגר גנטי רחב. כך נוצר הגזע המודרני של הפיקסי-בוב. המאמצים של ברואר נשאו פרי: בשנת 1993 העניק איגוד החתולים הבינלאומי (TICA) לגזע הכרה ראשונית, ב-1996 הוא התקבל כגזע חדש, וב-1998 זכה למעמד של אליפות מלאה בתצוגות.











