אישיות וטמפרמנט
עם פרוותם הרכה והמסולסלת ומבנה גופם הדק והאלגנטי, חתולי הקורניש רקס שונים באופן בולט מכל גזע אחר. החתולים הקסומים הללו זקוקים למעט טיפול מיוחד כדי לשמור על מראה פרוותם הקטיפתית, ובתמורה הם מעניקים לבעליהם שפע של חיבה. הקורניש רקס ידועים כאנרגטיים, שובבים ובעלי אישיות מוחצנת.
הם אוהבים להיות במרכז העניינים ובדרך כלל מתחברים במהירות עם כל מי שהם פוגשים. אם אתם מחפשים חתול ברכיים אוהב חום, מצאתם את הגזע המתאים! הקורניש רקס מתכרבלים בשמחה הן משום שפרוותם הקצרה אינה שומרת על חום רב, והן משום שאופיים החברותי במיוחד דוחף אותם להתקרב אל בני האדם שלהם.
מאחר שהפרווה הדקה שלהם אינה מספקת הגנה משמעותית מפני קרני השמש בקיץ או מפני הקור בחורף, חתולי קורניש רקס מתאימים במיוחד לחיים בתוך הבית. גם שם, רבים מהם יעריכו סוודר נעים בחודשים הקרים ביותר.
טיפול
תְזוּנָה
טיפוח
פעילות גופנית
בְּרִיאוּת
לחתולי קורניש רקס אין דרישות תזונתיות מיוחדות, אך הם משגשגים כאשר מציעים להם מזון איכותי המבוסס על חלבון מן החי. מומלץ לבחור מזון שבו בשר אמיתי מופיע כמרכיב הראשון, שכן הדבר מספק להם את כל אבות המזון הדרושים לשמירה על בריאות מיטבית, פרווה מבריקה ורמות אנרגיה גבוהות.
למרות שחתולי קורניש רקס משילים מעט מאוד שיער, הם דווקא זקוקים לטיפוח ייחודי. הפרווה הקצרה והגלית שלהם אינה סופגת שמנים מהעור כמו אצל רוב החתולים, ולכן יש להם נטייה לפתח עור שמנוני אם לא מקפידים על רחצה. רובם זקוקים לאמבטיה חמימה אחת לשבוע עד שבועיים, ורצוי להרגיל אותם לכך כבר מגיל צעיר כדי להפוך את החוויה לנעימה וקלה יותר.
לאחר הרחצה, הפרווה מתייבשת במהירות יחסית, אך חשוב לשמור על החתול חמים עד שיתייבש לגמרי. כמו אצל כל חתול אחר, גם אצל הקורניש רקס חשוב לשמור על היגיינת פה טובה צחצוח שיניים יומי בבית וביקורת שיניים שנתית אצל הווטרינר יכולים לסייע במניעת מחלות חניכיים. בנוסף, מומלץ לגזור את ציפורניו אחת לכמה שבועות כדי לשמור על נוחות ובריאות, וגם כדי למנוע נזק לריהוט בבית.
חתולי קורניש רקס הם אתלטים מלידה גופם הארוך והגמיש מאפשר להם לרוץ, לקפוץ ולטפס בקלילות. הם שובבים במיוחד ותמיד מחפשים דרכים לפרוק אנרגיה. כדי לשמור עליהם עסוקים ומאושרים, חשוב לספק להם עץ חתול גבוה, מושב נוח מול חלון ותמהיל מגוון של צעצועים מאתגרים.
ללא העשרה מתאימה, הקורניש רקס עלול למצוא לעצמו תעסוקה פחות רצויה לטפס על רהיטים, להתגנב למדפים או לקחת חפצים קטנים מהבית כדי להפוך אותם לצעצועים מאולתרים.
חתולי קורניש רקס נחשבים ברובם לגזע בריא, אך ישנן מספר נקודות שכדאי להכיר. בשל פרוותם הדלילה מאוד, הם רגישים יותר לגורמי סביבה למשל, חשיפה לשמש עלולה לגרום לכוויות, ולכן חשוב לשמור אותם בבית בקיץ או להשתמש בקרם הגנה ייעודי ובטוח לחיות מחמד במקרה של יציאה החוצה.
מבחינה גנטית, חלק מהחתולים עלולים לפתח בעיות שרירים ושלד, כגון לוקסציה של הפיקה (ברך "קופצת"), וכן מחלות לב בעיקר קרדיומיופתיה היפרטרופית (HCM), שהיא בעיה מוכרת בגזע. בנוסף, בקווים מסוימים קיימת נטייה לחירשות, במיוחד בחתולי קורניש רקס לבנים טהורים. למרות זאת, ברוב המקרים חתולי קורניש רקס נהנים מאורך חיים טוב, כל עוד מקבלים טיפול מתאים, תזונה מאוזנת ומעקב וטרינרי שוטף.
הִיסטוֹרִיָה
גזע החתול קורניש רקס נוצר כתוצאה ממוטציה גנטית טבעית. מקורו בקורנוול, אנגליה, בשנת 1950, כאשר חתול אסם המליט גור יוצא דופן בשם Kallibunker (קאלי בקיצור). לקאלי הייתה פרווה קצרה, מתולתלת ובצבע אדום־לבן, מראה נדיר ושונה לחלוטין. בעלת החתול, נינה אניסמור, בחרה להרבות אותו חזרה לאמו, ושתי ההמלטות שהתקבלו הולידו שוב גורי חתולים מתולתלים.
מאוחר יותר, גנטיקאים חתולים גילו שחתולי רקס מיוצרים רק כאשר לשני ההורים יש את הגן הרצסיבי. גזעים אחרים הוכנסו בסופו של דבר לתוכנית הגידול, כולל חתולים בורמזים , סיאמיים ובריטיים קצרי שיער .אף כי צאצאים רבים נולדו עם פרווה רגילה, הם נשאו את הגן הרצסיבי, וההמלטות הבאות הולידו שוב חתולים עם פרווה קצרה, מתולתלת ומרהיבה.
בשנת 1957 הובאו חתולי קורניש רקס לראשונה לארצות הברית. הגזע קיבל הכרה רשמית בשנת 1963 על ידי איגוד חובבי החתולים האמריקאי (CFA) ואיגוד חובבי החתולים הקנדי (CCA). שנה לאחר מכן, ב־1964, העניק גם CFA לגזע את אישורו הרשמי. כיום, הקורניש רקס נהנה מפופולריות בינלאומית ומוכר על ידי כל רישומי החתולים המרכזיים בעולם.











