אטופיק דרמטיטיס בחתולים: גורמים, תסמינים וטיפול

מאמר זה נועד להסביר את אטופיק דרמטיטיס (אטופיה) אצל חתולים. מטרתו להציג בצורה ברורה ופשוטה מידע על מחלת עור אלרגית נפוצה זו עבור בעלי חיות מחמד.

מהי אטופיק דרמטיטיס?

אטופיק דרמטיטיס היא מחלת עור מגרדת המופיעה אצל חתולים (וכן אצל בעלי חיים קטנים נוספים כמו כלבים), ונגרמת כתוצאה מדלקת שמקורה בתגובה אלרגית לאלרגנים סביבתיים.

עד כמה שכיחה אטופיק דרמטיטיס?

סוג זה של דלקת עור אלרגית הוא מצב נפוץ יחסית, ומשפיע על כ־אחד מכל שמונה חתולים המופנים לבדיקה אצל וטרינרים המתמחים בדרמטולוגיה.

איך חתולים נחשפים לאטופיק דרמטיטיס?

לחלק מהחתולים עשויה להיות נטייה גנטית להתפתחות מצב אלרגי זה, אך ברוב המקרים לא ניתן לזהות גורם ספציפי, והוא אינו נפוץ יותר בגזעים מסוימים לעומת אחרים.

תסמינים של אטופיק דרמטיטיס אצל חתולים

התסמינים השכיחים ביותר של אטופיק דרמטיטיס בחתולים כוללים בדרך כלל גירוד, ליקוק כפות הרגליים, דלקות אוזניים ודלקות עור.

הסימנים הקליניים הקשורים לאטופיק דרמטיטיס כוללים:

• גירוד (גרד, המתבטא בשריטות בכל הגוף, ליקוק של הרגליים וכדומה)
• דלקת אוזן חיצונית (דלקות אוזניים)
• נגעי עור חוזרים וזיהומי עור (פיודרמה)
• התקרחות (אובדן פרווה)
• דרמטיטיס מיליארית (אזורים מחוספסים ומגורים בעור)
• גרנולומה אאוזינופילית (אזורים מורמים של עור ורוד עם מראה רגיש או כואב, הידועים גם כפלאק אאוזינופילי)

גורמים לאטופיק דרמטיטיס אצל חתולים

מדובר במחלה שמקורה במערכת החיסון, כאשר נראה שלחתולים מסוימים קיימת נטייה גנטית לפתח רגישות יתר לאלרגנים המצויים בסביבתם.

אבחון אטופיק דרמטיטיס

אם הווטרינר חושד שלחתול שלך יש אטופיק דרמטיטיס, ניתן לבצע מספר צעדים לצורך אבחון והמשך טיפול.

היסטוריה מפורטת

הווטרינר יבחן את כל ההיבטים הקשורים לאורח החיים ולמצב הבריאותי של החתול. קיימים גורמים נוספים שיכולים לגרום לסימנים דומים לאטופיק דרמטיטיס, ואיסוף מידע זה יסייע להבחין בין האפשרויות השונות.

לעיתים הגירוד מופיע בדפוס עונתי (למשל כאשר מדובר באלרגיה לצמחים פורחים), אך במקרים רבים הוא נמשך לאורך כל השנה. יש גם מצבים שבהם התסמינים מתחילים באופן עונתי ובהמשך הופכים לקבועים.

בְּדִיקָה גוּפָנִית

הווטרינר יבצע בדיקה יסודית של החתול, תוך התמקדות באופי ובדפוס של הנגעים בעור המגרד. ניתן להבחין באזורים אדומים (אריתמה), בפריחות דמויות עקיצות (פפולות וסיגולים), וכן בפציעות הנגרמות מגירוד עצמי.

האזורים הנפוצים שנפגעים כוללים את בתי השחי, אזור המפשעה, מתחת לזנב (אזור פריאנלי), סביב העיניים, סביב הפה, וכן האוזניים והראש.

בדיקות עור

הווטרינר עשוי להמליץ על מגוון בדיקות עור לצורך בירור הבעיה. במקרים מסוימים, וטרינרים כלליים יעדיפו להפנות אותך לווטרינר המתמחה בדרמטולוגיה, כדי לבצע חלק מהבדיקות או את כולן.

1. תרבות פטרייתי

ייתכן שיהיה צורך לשלול גזזת (דרמטופיטוזיס) באמצעות בדיקה של דגימות עור ופרווה בתרבית.

2. גרידות עור וציטולוגיה

גירוד נגרם לעיתים קרובות מטפילים כגון פרעושים, כינים, דמודקס, נוטודרס ואחרים, ולכן חשוב לשלול את נוכחותם. בנוסף, יש לזהות זיהומים משניים של חיידקים או שמרים, שכן הם עלולים להחמיר אלרגיה קיימת.

3. בדיקת אלרגיה

ניתן להשתמש בשני סוגי בדיקות:

• בדיקת אלרגיה תוך־עורית (IDT): בדיקה זו מאפשרת לזהות אילו אלרגנים עשויים לגרום לבעיה, וכך ניתן לבחור אלרגנים לטיפול באימונותרפיה ספציפית (ASIT) או לזהות גורמים שיש להימנע מהם.
• בדיקת אלרגיה סרולוגית (SAT): מבוססת על בדיקת דם, שבאמצעותה ניתן לזהות אלרגנים על ידי מדידת רמות הנוגדנים (IgE).

4. ביופסיית עור

ביופסיית עור אינה מציגה ממצאים ייחודיים שמאפשרים אבחנה ישירה של אטופיק דרמטיטיס בחתולים, אך בדיקה היסטופתולוגית של הדגימה יכולה לסייע בשלילת מצבים אחרים.

5. תגובה לטיפול:

תהליך מסודר של שלילת גורמים אחרים לעור מגרד מהווה חלק חשוב באבחון אטופיק דרמטיטיס אצל חתולים.

• ניסוי תזונתי (הזנה בדיאטה ייעודית בלבד למשך 6–8 שבועות) יכול לסייע בשלילת אלרגיה למזון.
• לעיתים יש צורך בטיפול יסודי נגד טפילים (כגון הדברה מקיפה של פרעושים) כדי לשלול לחלוטין גורמים טפיליים.
• תגובה לטיפול ניסיוני בתרופות אנטי־דלקתיות עשויה לתמוך באבחנה של אטופיק דרמטיטיס.

כמה עולה לטפל בחתול עם אטופיק דרמטיטיס?

העלות משתנה בהתאם למספר גורמים ותלויה בכל מקרה לגופו. מומלץ לבקש מהווטרינר הערכת עלויות מפורטת לפני קבלת החלטה על המשך הטיפול. בדרך כלל, הבדיקה והטיפול הראשוני עשויים לעלות בין 1,500 ל־3,000 ש”ח, ואילו הטיפול השוטף לאחר מכן נע סביב 100 עד 400 ש”ח בחודש, בהתאם לצרכים הרפואיים ולסוג הטיפול.

טיפול באטופיק דרמטיטיס

אפשרויות הטיפול כוללות בדרך כלל קורטיקוסטרואידים או גלוקוקורטיקואידים, אנטיהיסטמינים, תוספי EFA, מעכבי calcineurin ושמפו.

ישנן מספר אפשרויות טיפול.

• אבן היסוד של הטיפול הייתה קורטיקוסטרואידים או גלוקוקורטיקואידים, כאשר נפוץ בשימוש בפרדניזולון פומי, המכוון למינון הנמוך ביותר האפשרי, אולי ניתן בימים חלופיים, לפי הצורך כדי לשלוט בבעיה. זריקות גלוקוקורטיקואידים ארוכות טווח הן חלופה שימושית לחתולים שקשה לטפל בהם.
• אנטיהיסטמינים אינם חזקים מספיק כדי לשלוט בסימנים מבוססים, אך עשויים להועיל בשלב מאוחר יותר כדי למנוע התלקחויות.
• תוספי חומצות שומן חיוניות (EFA) עשויים לעזור בטווח הארוך על ידי אופטימיזציה של בריאות העור וכך להפחית את המינון הדרוש של תרופות חזקות יותר כמו קורטיקוסטרואידים.
• מעכבי Calcineurin כגון cyclosporine (“Atopica”) וטקרולימוס הם מאפננים של מערכת החיסון אשר עשויים להיות שימושיים כחלק מטיפול ארוך טווח.
• תרופות אנטי דלקתיות אחרות שפותחו לאחרונה כמו Oclacitinib (“Apoquel”) עשויות עדיין לא לקבל רישיון לחתולים, אך עשויה להיות מומלצת על ידי וטרינרים במקרים מסוימים.
• שמפו ואמבטיות עשויים לעזור במקרים מסוימים (למשל אמבטיות תרופתיות ספציפיות אם זיהום במלסזיה מחמיר את הגירוד).
• אימונותרפיה: אימונותרפיה ספציפית לאלרגן (ASIT) עשויה לשמש כדי להפחית את הצורך בתרופות מערכתיות חזקות יותר, מונעות חיסון. ASIT פועל באמצעות תהליך המכונה hyposensitization. אלרגנים או אנטיגנים סיבתיים מזוהים לראשונה על ידי בדיקות אלרגיה תוך עורית (IDT) או בדיקות דם (SAT). לאחר מכן ניתן לשלב את האלרגנים הללו בפורמולה סטרילית בהתאמה אישית. זה יכול להינתן במינונים הגדלים בהדרגה על ידי הזרקה תת עורית או על ידי טיפות תת לשוניות, וזה עשוי להיות יעיל בסביבות 60% מהמקרים. הרעיון הוא שמערכת החיסון של החתול מכירה בהדרגה את האלרגנים, וכך פוחתת הסיכוי להגיב בצורה מוגזמת וזה מה שמייצר את הגירוד.
• הימנעות מאלרגנים עשויה להיות אפשרית במקרים מסוימים (למשל הסרת בדים, הימנעות מצמחייה ספציפית וכו’).

ניטור ופרוגנוזה

מאחר שהסימן המרכזי לאטופיק דרמטיטיס הוא גירוד, לרוב קל לבעלים לעקוב אחר מהלך המחלה. עם זאת, בדיקות וטרינריות תקופתיות יכולות להיות מועילות. ברוב המקרים יש תגובה טובה לטיפול, אך לעיתים נדרש טיפול תרופתי מתמשך לאורך זמן.