קשקשים אצל חתולים: גורמים, תסמינים וטיפול

נראה שלחתולים יש הרגל קבוע לטפח את עצמם, מה שמעניק לפרווה שלהם מראה חלק ומבריק. אז למה בכל זאת אצל חלק מהחתולים מופיעים פתיתי קשקשים לבנים וגדולים לאורך הגב?

העור בנוי מתאים רבים שמתחדשים באופן מתמיד—כאשר תאים ישנים מתים, תאים חדשים נוצרים במקומם. תאי עור מתים נקראים קשקשים, והם שונים מקשקשים גלויים. ברוב המקרים הקשקשים זעירים כל כך שאי אפשר להבחין בהם. אך כאשר תאי העור גדולים יותר ומתערבבים עם השמנים שעל פני העור, הם הופכים לפתיתים נראים של קשקשים.

במאמר זה תלמדו על הגורמים לקשקשים אצל חתולים וכיצד ניתן לטפל בהם.

גורמים לקשקשים של חתולים

קשקשים יכולים להיגרם ממגוון מצבים שונים. הגורמים הנפוצים ביותר הם גורמים סביבתיים שמובילים לעור יבש, לא בריא ומתקלף.

סיבות תזונתיות

חומצות שומן אומגה 3, המצויות בשמנים מסוימים, מסייעות לשמור על עור בריא ועל פרווה מבריקה אצל חתולים. תזונה לא איכותית עלולה להכיל כמות לא מספקת של שומנים או סוג לא מתאים של חומצות שומן, מה שעלול להוביל לעור יבש ולא בריא.

שמן דגים הוא מקור מצוין לחומצות שומן אומגה 3, והזנה במזון לחתולים המבוסס על דגים יכולה לסייע במניעת יובש בעור שעלול לגרום לקשקשים. מזון רטוב לרוב מכיל ריכוז גבוה יותר של חומצות שומן בהשוואה למזון יבש.

ניתן למצוא חומצות שומן אומגה 3 גם בתוספי תזונה רבים ללא מרשם. לפני הוספת תוסף לתפריט של החתול, חשוב להתייעץ עם וטרינר, שכן חתולים מעבדים חומצות שומן בצורה שונה מבני אדם, והווטרינר יוכל להמליץ על הסוג המתאים ביותר.

טיפוח גרוע

בעלי חתולים מופתעים לעיתים קרובות מכמה זמן חתולים מקדישים לטיפוח עצמי. במהלך הטיפוח, הם מפזרים את השמנים הטבעיים של העור על פני הגוף, מה שתורם לשמירה על עור בריא. עם זאת, ישנם חתולים שאינם מצליחים לטפח את עצמם כראוי, דבר שעלול להוביל להצטברות של קשקשים ושומנים.

זה נפוץ במיוחד בחתולים הסובלים מעודף משקל שאינם מסוגלים להגיע לגבם או בחתולים מבוגרים שעלולים לסבול מדלקת פרקים וכואבים מכדי להגיע אליהם כדי לטפח את עצמם.

חתולים ארוכי שיער שעוברים גילוח עלולים לפתח קשקשים, משום ששכבת הפרווה המגנה הוסרה והעור נחשף יותר לסביבה יבשה. מומלץ להתייעץ עם ספר החיות שלכם כדי לבדוק האם הגילוח אכן נחוץ.

קרדית

טפילים חיצוניים, כגון קרדית cheyletiella המוצגת בתמונה זו, יכולים לתרום לקשקשים בחתולים

קרדית Cheyletiella יכולה להיות גורם לקשקשים אצל חתולים, כלבים וארנבות. קרדיות אלו עלולות לעבור מחיית מחמד אחת לאחרת בתוך הבית.

קרדית Cheyletiella חיה מתחת לשכבת העור העליונה וגורמת להצטברות משמעותית של קשקשים והתקלפות. לעיתים ניתן לראות את הקשקשים כאילו הם “זזים”, ולכן המצב מכונה גם “קשקשים מהלכים”. חלק מבעלי החיים הנגועים סובלים מגירוד חזק, בעוד שאחרים אינם מראים סימני אי־נוחות כלל.

למרות שהקרדית מעדיפה לחיות על חתולים וכלבים, היא יכולה לעבור גם לבני אדם, ולכן חשוב לטפל בבעיה בצורה נכונה ובהנחיית וטרינר. במקרה של הופעת פריחה אדומה ומגרדת אצל בני אדם, מומלץ לפנות לרופא.

פרעושים

כאשר פרעושים נושכים את החתול, הנקבות מטילות ביצים על פני העור. ייתכן שלא תראה כלל פרעושים על החתול, משום שהם נוטים להסתתר בפרווה, ולעיתים החתול אף בולע אותם בזמן הטיפוח. עם זאת, לעיתים קרובות ניתן להבחין ב”לכלוך פרעושים” על העור.

“לכלוך פרעושים” הוא למעשה הפרשות של הפרעוש, שמהוות מקור מזון לזחלים. הוא קטן ושחור, ונראה כמו נקודות זעירות, אך כאשר מרטיבים אותו הוא מקבל גוון חום-חלוד או אדמדם, משום שהוא מורכב מדם מעוכל.

יש חתולים שמפתחים תגובה אלרגית לעקיצות פרעושים, מה שעלול לגרום לגירוד חמור ואף לנשירת שיער. אצל חלק מהחתולים, אפילו פרעוש אחד או שניים מספיקים כדי לעורר תגובה משמעותית. לכן, גם אם אינכם רואים פרעושים או לכלוך פרעושים, הווטרינר עשוי להמליץ על טיפול נגד פרעושים—במיוחד אם מדובר בחתול שיוצא החוצה.

זיהום גזזת

גזזת היא זיהום פטרייתי מסוג דרמטופיטים שיכול להדביק כל יונק, כולל בני אדם. אצל רוב בעלי החיים, גזזת מתבטאת באזורים עגולים ללא שיער, המלווים באדמומיות ובגרד. עם זאת, ישנם חתולים שיכולים לשאת את הפטרייה מבלי להראות נגעים ברורים על העור.

חתולים כאלה לרוב אינם מגרדים, אך עשויים לסבול מעור מתקלף וקשקשים. אבחון גזזת נעשה באמצעות תרבית פטרייתית או בדיקת PCR הניתנת לביצוע במעבדה וטרינרית. מאחר שגזזת יכולה לעבור בקלות מחתולים לבני אדם, חשוב לטפל בה בצורה נכונה ובהנחיית וטרינר.

אלרגיות

לחתולים רבים עם קשקשים יש אלרגיות . אצל כלבים וחתולים, אלרגיות גורמות להתמוטטות מחסומי העור הגורמת ללחות להשאיר את העור ולחיידקים ושמרים לעבור עמוק יותר. במקרים רבים העור מגרד ולחתול שלך עלולים להיות כתמים קרחים בכל הפרווה שלה מליקוק ושריטות.

חיות מחמד עשויות לפתח אלרגיה לחלבונים במזון שלהן ו/או לגורמים סביבתיים כמו קרדית אבק, עצים או אבקנים. וטרינר המתמחה בדרמטולוגיה יכול לבצע בדיקות אלרגיה כדי לזהות את הגורם ולהמליץ על אפשרויות טיפול מתאימות.

מתי להתקשר לווטרינר

חתולים עם קשקשים קלים בדרך כלל אינם סיבה לדאגה גדולה, ולעיתים ניתן לנסות מספר פתרונות בבית לפני שפונים לייעוץ וטרינרי.

עם זאת, אם לחתול יש עור מגרד או כואב, חשוב לקחת אותו לבדיקה אצל וטרינר. חתולים הסובלים מגירוד עשויים לטפח את עצמם יותר מהרגיל, להתגרד, ללקק או להתחכך באזורים רגישים. עור מגורה עלול להיראות כאזורים אדומים, פריחות, נשירת שיער או תסמינים דמויי אקזמה.

אם לחתול שלכם יש כמות גדולה של קשקשים, תסמינים עוריים נוספים, או שהוא נראה לא במיטבו מכל סיבה שהיא—מומלץ לפנות לווטרינר.

טיפול בקשקשים אצל חתולים

ישנן מספר דרכים לטפל בקשקשים של החתול שלך בבית, כולל שיפורים תזונתיים וטיפוח קבוע.

קשקשים נגרמים לרוב מהפרעה בסיסית בעור, ולכן הדרך היעילה להיפטר מהם היא לטפל בגורם עצמו. לעיתים מדובר בצעדים פשוטים כמו הברשת החתול מספר פעמים בשבוע או מעבר למזון איכותי יותר.

התחילו בהברשה יומית כדי להסיר תאי עור מתים ולסייע בפיזור השמנים הטבעיים על פני העור. ייתכן שכדאי לעבור למזון רטוב איכותי או להוסיף תוסף של חומצות שומן אומגה 3. שימוש במכשיר אדים יכול לעזור במקרים של אוויר יבש.

אין להשתמש בשמפו נגד קשקשים המיועד לבני אדם או במוצרים ללא התאמה לחתולים.

אם החתול גם מתגרד, מציג תסמינים נוספים, או שאין שיפור לאחר הברשה סדירה, מומלץ לקבוע תור לווטרינר כדי לשלול בעיה רפואית בסיסית.

הטיפול הספציפי תלוי בגורם. טפילים כמו קרדיות ופרעושים מטופלים בדרך כלל בקלות באמצעות תרופות ייעודיות. זיהומים כמו גזזת ניתנים לטיפול, אך לעיתים דורשים טיפול ממושך בתרופות אנטי-פטרייתיות. אלרגיות ניתן לנהל בצורה יעילה, גם אם לא תמיד ניתן לרפא אותן לחלוטין.

מניעת קשקשים בחתולים

קשקשים נגרמים לרוב ממצב בסיסי שמוביל לנשירה מוגברת של תאי עור. אלרגיות, טפילים, זיהומים, תזונה לא מתאימה וטיפוח לקוי—all יכולים להשפיע על הופעת קשקשים ועור יבש.

להלן כמה טיפים מרכזיים לשמירה על בריאות העור אצל חתולים:

• הקפידו על תזונה איכותית הכוללת חומצות שומן חיוניות
• שמרו על שגרת טיפוח קבועה, הכוללת הברשה ובדיקה שוטפת של העור
• השתמשו בטיפולים נגד טפילים לפי הצורך ובהתאם להמלצת הווטרינר