זיהום בדרכי הנשימה העליונות בחתולים

זיהומים בדרכי הנשימה העליונות (URI) נפוצים בחתולים, במיוחד כאשר הם חיים בצפיפות — למשל במקלטים, בתי גידול או פנסיונים. הם שכיחים גם בקרב חתולים החיים בקבוצות גדולות בסביבה חיצונית, כמו מושבות חתולי רחוב.

מהן זיהומים בדרכי הנשימה העליונות של חתול?

חתולים יכולים לפתח זיהומים בדרכי הנשימה העליונות או התחתונה. URIs של חתולים משפיעים על מעברי האף, הסינוסים, חלל הפה, הלוע והגרון (תיבת קול).

דלקות בדרכי הנשימה התחתונות של חתולים משפיעות על קנה הנשימה, הסימפונות והריאות. חתולים עם URI עלולים לחוות גם זיהומים בדרכי הנשימה התחתונות.

הצג מתחת לתרשים של דרכי הנשימה העליונות והתחתונות של החתול, מסופק על ידי מרכז הבריאות קורנל חתולים.

מה גורם לזיהומים בדרכי הנשימה העליונות של חתול?

זיהומים בדרכי הנשימה העליונות (URI) אצל חתולים מתפתחים כאשר נגיף, חיידק או פטרייה חודרים לגוף וגורמים לזיהום באחד או יותר מחלקי דרכי הנשימה העליונות.

חתולים יכולים להידבק בזיהומים ויראליים או חיידקיים דרך מגע ישיר עם חתולים נגועים, או דרך חפצים מזוהמים בסביבה כמו קערות מזון ומים, ארגזי חול, מצעים וצעצועים. זיהומים פטרייתיים עשויים להירכש גם בעת שהות בחוץ.

לעיתים, חתול שמפתח תחילה זיהום ויראלי עלול לפתח בהמשך זיהום חיידקי משני. זאת משום שהזיהום הראשוני מחליש את מערכת החיסון, ומאפשר לחיידקים שבדרך כלל אינם מזיקים לגרום למחלה.

קיימים גורמים מזהמים רבים שיכולים לגרום ל־URI בחתולים, כאשר חלק מהנפוצים ביותר כוללים:

וירוס הרפס חתולי (FHV-1)

כמעט כל החתולים נחשפים לנגיף הרפס חתולי בשלב כלשהו במהלך חייהם, כאשר גורי חתולים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לפתח מחלה. הנגיף גורם לזיהומים בדרכי הנשימה העליונות, וכן עלול לגרום לחום ולכיבים בקרנית.

נגיף הרפס חתולי מסוג 1 מוזכר כאחראי ל -80% עד 90% מכל מחלות דרכי הנשימה העליונות של חתולים זיהומיות. קיים חיסון לנגיף הרפס חתולי (חלק מחיסון משולב המגן גם מפני וירוס קליצי חתולים ונגיף פנלוקופניה חתוליים).

החיסון נחשב לחיסון ליבה, כלומר הוא מומלץ לכל החתולים.

וירוס קליצי חתולים (FCV)

נגיף זה נפוץ מאוד ומדבק ביותר. רוב החתולים שנדבקים בקליציוירוס מפתחים תסמינים בדרכי הנשימה העליונות, אך חלקם עלולים לפתח גם תסמינים בדרכי הנשימה התחתונות, כולל דלקת ריאות ויראלית.

קיים חיסון לווירוס קליצי חתולים (חלק מחיסון משולב המגן גם מפני וירוס הרפס חתול ונגיף פנלוקופניה חתוליים). חיסון זה הוא חיסון ליבה.

Chlamydophila felis (C. felis)

חיידק זה (שהיה ידוע בעבר בשם Chlamydia psittaci var felis) גורם בעיקר לדלקת הלחמי , שהיא דלקת של הלחמית (הריריות שנמצאות בעין ובעפעף), ולהפרשות מהעין. כלמידופילה משפיעה יותר על גורי חתולים וחתולים צעירים.

קיים חיסון, אך הוא אינו נחשב לחיסון ליבה (חובה) לכל החתולים. במקום זאת, הוא מומלץ במצבים מסוימים — למשל בבתים עם מספר חתולים או בסביבות שבהן חתולים חיים בצפיפות.

בורדטלה

חתולים שנחשפים לחיידק Bordetella bronchiseptica עלולים לפתח זיהומים בדרכי הנשימה העליונות (URI). קיים חיסון נגד החיידק, אך הוא אינו נחשב לחיסון ליבה — כלומר, אינו חלק מחיסוני הבסיס המומלצים לכל חתול. עם זאת, החיסון עשוי להתאים לחתולים הנמצאים בסיכון גבוה להדבקה, כגון כאלה החיים בצפיפות (למשל בפנסיונים, בעמותות או בבתים עם מספר חתולים). חשוב לציין כי זיהומי בורדטלה אינם נפוצים בקרב חתולי מחמד בישראל.

זיהומים פטרייתיים

למרות שישנם מספר סוגי פטריות שיכולים לגרום לזיהומים בדרכי הנשימה אצל חתולים, הפתוגן הנפוץ ביותר הוא Cryptococcus neoformans. חתולים השואפים את נבגי הפטרייה עלולים לפתח תסמינים הן בדרכי הנשימה העליונות והן בתחתונות — כגון נזלת, עיטוש, קשיי נשימה ואף עיוותים באזור האף והפנים.

פטריות נוספות, כמו Aspergillus fumigatus, Histoplasma capsulatum ו־Blastomyces dermatitidis, גורמות לרוב לתסמינים שממוקדים יותר בדרכי הנשימה התחתונות, ולעיתים אף לדלקת ריאות. חלק מהפטריות הללו נדירות יותר בישראל, אך חשוב להביא אותן בחשבון במקרים של תסמינים ממושכים או כאשר אין תגובה לטיפול אנטיביוטי.

תסמינים של זיהומים בדרכי הנשימה העליונות של חתול

התסמינים של זיהום בדרכי הנשימה העליונות בחתולים דומים לאלה של הצטננות או שפעת אנושית, כולל שיעול, התעטשות, דלקת עיניים, עייפות ועוד.

לחתולים הסובלים מזיהומים בדרכי הנשימה העליונות עשויים להופיע אחד או יותר מהסימנים הקליניים הבאים:

• שיעול
• הִתעַטְשׁוּת
• גודש באף
• הפרשות מהאף (נזלת; עשויה להיות צלולה או עכורה)
• הפרשות מהעין (שקופות או עכורות)
• דַלֶקֶת הַלַחמִית
• Blepharospasm (פזילה מוגזמת)
• כיבים בפה
• קול צרוד (מיאו נשמע מוזר)
• חום
• עייפות (חוסר אנרגיה, שינה מוגזמת)
• אנורקסיה ( אובדן תיאבון )
• בלוטות לימפה מוגדלות

חתולים עם תסמינים בדרכי הנשימה העליונות עשויים להציג גם סימנים של מעורבות בדרכי הנשימה התחתונות, כגון:

• שיעול
• ציאנוזה (גוון כחול או אפור של השפתיים, החניכיים או חלל הפה)
• קשיי נשימה (נשימה שטחית, מאומצת או מהירה)

טיפול והחלמה 

הטיפול בדלקת בדרכי הנשימה העליונות של חתול תלוי במקורות הזיהום ובסימפטומים.

הטיפול בזיהומים בדרכי הנשימה העליונות (URI) תלוי בגורם לזיהום ובחומרת התסמינים. בהתאם למצב, ייתכן שהחתול יזדקק לטיפול ביתי בלבד, או לטיפול אינטנסיבי יותר הכולל אשפוז, נוזלים ותמיכה תזונתית.

באופן כללי, הטיפול עשוי לכלול:

• אנטיביוטיקה
• קורטיקוסטרואידים
• תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות
• תרופות אנטי־ויראליות
• תרופות אנטי־פטרייתיות
• מתן נוזלים (תוך ורידי או תת־עורי)
• תרופות להקלה על גודש באף
• תמיכה תזונתית

הפרוגנוזה של חתול הסובל מזיהום בדרכי הנשימה העליונות (URI) תלויה בגורם למחלה. באופן כללי, חתולים עם מחלה בדרגה קלה עד בינונית מגיבים היטב לטיפול וטרינרי מהיר ומדויק. זיהומים אלו יכולים להיגרם על ידי מגוון גורמים — וירוסים, חיידקים או פטריות — ולכן גם אופי הטיפול משתנה בהתאם לגורם הספציפי. לדוגמה, הטיפול בזיהום ויראלי שונה מהותית מטיפול בזיהום חיידקי או פטרייתי.

מסיבה זו, אם החתול שלך מציג תסמינים כמו עיטוש, נזלת, שיעול או קשיי נשימה, חשוב לפנות בהקדם לווטרינר. אין להשתמש בתרופות ביתיות או בתרופות שנותרו מטיפולים קודמים ללא הנחיה מקצועית, שכן טיפול לא מתאים עלול להחמיר את המצב או לעכב את ההחלמה.