Apr 10, 2026
לרוב החתולים יש אוזניים חמודות וערניות, שנעות כל הזמן ומגיבות לצלילים בסביבה. יחד עם זאת, יש מצבים שבהם האוזניים הללו עלולות להידבק, דבר שעלול לגרום לחתול אי־נוחות ואף כאב. במקרה כזה, חשוב לזהות את הבעיה בהקדם ולפנות לטיפול, כדי למנוע החמרה למצב מורכב יותר.
מהי דלקת אוזניים?
דלקת אוזניים אצל חתולים מתבטאת בדרך כלל בדלקת של תעלת האוזן החיצונית, מצב המוכר גם כדלקת אוזן חיצונית. בעוד שאצל כלבים מדובר בתופעה שכיחה יחסית, אצל חתולים היא מופיעה בתדירות נמוכה יותר.
לאוזן של החתול יש כמה חלקים, כאשר רבים מהם—כמו האוזן התיכונה והפנימית—מוגנים על ידי עור התוף. זיהומים באוזן התיכונה (דלקת אוזן תיכונה) ובאוזן הפנימית (דלקת אוזן פנימית) נדירים יותר בחתולים.
ברוב המקרים, דלקות אוזניים אצל חתולים מערבות את תעלת האוזן החיצונית או את האוזן החיצונית, מחוץ לעור התוף. הדלקת הנלווית משפיעה לרוב גם על הפינה (דש האוזן).
גורמים לדלקות אוזניים של חתולים
לדלקות אוזניים אצל חתולים עשויות להיות סיבות מגוונות. בין הגורמים ניתן למנות טפילים, חיידקים, שמרים ואלרגיות. חשוב שהווטרינר יאבחן את הגורם המדויק, כדי להתאים טיפול יעיל.
הגורם הנפוץ ביותר הוא קרדית האוזניים. הטפיל Otodectes cynotis הוא יצור זעיר דמוי חרק, בגודל של ראש סיכה. קרדיות אלו ניזונות משעווה ומתאי עור בתוך האוזן וגורמות לגירוי משמעותי. חתולים נדבקים בהן לרוב בעקבות מגע קרוב עם חתול או כלב נגועים.
גם שמרים וחיידקים יכולים לגרום לדלקות אוזניים. בניגוד לקרדית, זיהומים אלה אינם מדבקים. למעשה, גם באוזן בריאה קיימת כמות קטנה של שמרים וחיידקים.
הבעיה מתפתחת כאשר האיזון הטבעי באוזן מופר. לעיתים דלקת שמתחילה מקרדית האוזניים מובילה בהמשך לזיהום משני של חיידקים או שמרים. במקרים אחרים, אלרגיות גורמות לדלקת ולנפיחות בתוך האוזן, מה שיוצר תנאים להתרבות מוגברת של חיידקים ושמרים.
גורמים פחות שכיחים כוללים גופים זרים שנתקעו בתעלת האוזן, וכן גידולים או פוליפים (נפיחויות שפירות בתוך התעלה).
תסמינים של בעיות אוזניים אצל חתולים
הסימן הראשון לדלקת אוזניים הוא בדרך כלל גירוד או שפשוף מוגזם באוזן.
דלקות אוזניים אינן נוחות ולעיתים מלוות בגרד. אחד הסימנים הראשונים שתבחין בהם הוא גירוד או שפשוף מוגבר של האוזן. ייתכן גם שתראה את החתול מנענע את ראשו, או מחזיק אוזן אחת או שתיהן בצורה חריגה. חלק מהחתולים עשויים להסתתר או להיות פחות חברותיים בשל חוסר הנוחות.
בבדיקה מקרוב, ייתכן שתראה שהאפרכסת אדומה ומגורה. גם העור סביב האוזן עלול להיראות אדמומי. לעיתים ניתן להבחין בשריטות או פצעים שנגרמו כתוצאה מגירוד מתמשך.
ייתכן גם שתבחין בהצטברות של הפרשה בצבע חום, שחור או צהוב בתוך האוזן. במקרים מסוימים יופיע ריח לא נעים. כל אחד מהסימנים הללו עשוי להעיד על דלקת אוזניים, ומומלץ לפנות לווטרינר בהקדם לבדיקה וטיפול.
אבחון דלקות אוזניים בחתולים
כאשר החתול שלך מציג סימנים אפשריים לדלקת אוזניים, חשוב לפנות לבדיקה אצל וטרינר. הבדיקה מתחילה לרוב בבדיקה גופנית יסודית.
במסגרת זו מתבצעת גם בדיקה אוטוסקופית, שבה הווטרינר משתמש במכשיר הנקרא אוטוסקופ כדי להביט לתוך תעלת האוזן. בדיקה זו מאפשרת לזהות גופים זרים או מסות בתוך התעלה, וכן להעריך את מצב עור התוף. אם החתול סובל מכאב משמעותי, ייתכן שיהיה צורך בטשטוש או בהרדמה לצורך הבדיקה.
לעיתים קרובות נדרשת גם בדיקה מיקרוסקופית של ההפרשה מהאוזן לצורך אבחון מדויק. הווטרינר ייקח דגימה באמצעות מקלון צמר גפן, יכין ממנה משטח לבדיקה, ולאחר מכן יבחן אותה תחת מיקרוסקופ. כך ניתן לזהות נוכחות של קרדית אוזניים, חיידקים או שמרים.
במקרים מסוימים, במיוחד במקרה של דלקות אוזניים חוזרות, יש צורך בבדיקות מתקדמות יותר. ייתכן שיידרשו בדיקת תרבית חיידקים ורגישות כדי לזהות ולטפל בזיהומים עמידים. בדיקות אלרגיה וניסויי מזון עשויים לשמש כדי לזהות גורמים אלרגיים בסיסיים של זיהומים חוזרים. ניתן להמליץ על הדמיה, כגון רדיוגרפיה (רנטגן), טומוגרפיה ממוחשבת (סריקת CT) או הדמיית תהודה מגנטית (MRI), כדי לשלול דלקות באוזן התיכונה או הפנימית, כמו גם גידולים או פוליפים.
טיפול ופרוגנוזה בדלקת אוזניים
אם לחתול שלך יש דלקת אוזניים, הווטרינר שלך ירשום תרופות אנטי-טפיליות, אנטיביוטיקה או תרופה אחרת, בהתאם לסוג הזיהום.
הטיפול בדלקת אוזניים משתנה בהתאם לגורם לזיהום. במקרה של קרדית אוזניים, הטיפול כולל תרופות נגד טפילים, הניתנות באופן סיסטמי (לרוב באמצעות טפטוף על העור) או ישירות לאוזן בטיפות.
זיהומים חיידקיים מטופלים באנטיביוטיקה, כאשר סוג האנטיביוטיקה נקבע לפי ממצאי הבדיקה המיקרוסקופית. זיהומי שמרים מטופלים בתרופות אנטי־פטרייתיות. ברוב טיפות האוזניים יש שילוב של אנטיביוטיקה ואנטי־פטרייתי, יחד עם קורטיקוסטרואיד שמסייע בהפחתת כאב ודלקת.
במקרים של דלקת כרונית או חמורה, ייתכן שיהיה צורך גם בתרופות דרך הפה או בהזרקה. תרופות אלו מסייעות להפחית נפיחות ודלקת בתעלת האוזן, וכך מאפשרות לטיפול המקומי לפעול בצורה יעילה יותר.
ניקוי האוזניים הוא חלק חשוב מהטיפול. הסרת הפרשות ופסולת מהאוזן מסייעת לתרופות לעבוד בצורה טובה יותר. הווטרינר ימליץ על תכשיר ניקוי מתאים. חשוב להימנע משימוש בחומרים ביתיים כמו מי חמצן או אלכוהול, שכן הם עלולים לגרום לכאב ואף להחמיר את המצב.
לעיתים הווטרינר יבקש להגיע לביקורת נוספת לאחר שבוע עד שבועיים, כדי לוודא שהטיפול אכן יעיל. אם אין שיפור כמצופה, ייתכן שיהיה צורך בבדיקות נוספות או בהתאמת הטיפול.
במקרים חמורים או כאשר מדובר בדלקת אוזניים כרונית, ייתכן שיהיה צורך בגישה טיפולית אינטנסיבית יותר. הדבר יכול לכלול ניקוי אוזניים תחת הרדמה, ולעיתים אף ניתוח להסרת תעלת אוזן שנפגעה באופן כרוני ואינה מגיבה לטיפולים אחרים.
