גידולי מוח בחתולים: גורמים, תסמינים וטיפול

למרות שגידולי מוח אצל חתולים אינם נפוצים, הם עלולים להשפיע בצורה משמעותית על חתולים שנפגעים מהם. קיימים סוגים שונים של גידולי מוח, שלכל אחד מהם מאפיינים קליניים, אפשרויות טיפול ופרוגנוזה משלו. כמו במחלות סרטן אחרות, אבחון מוקדם עשוי לאפשר יותר אפשרויות טיפול ולהוביל לתוצאות טובות יותר.

מהם גידולי מוח בחתולים?

המונח “גידול מוחי” מתייחס לכל מסה או צמיחה חריגה של תאים בתוך המוח. ניתן לחלק גידולים אלו לשתי קבוצות עיקריות: גידולים ראשוניים וגידולים משניים.

גידולי מוח ראשוניים, כגון גליומות, מתפתחים ישירות מרקמת המוח או מקרומי המוח—המעטפות שמגינות עליו.

לעומת זאת, גידולי מוח משניים מקורם באזורים אחרים בגוף ומתפשטים למוח. התפשטות זו יכולה להתרחש דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה, או כתוצאה מהתרחבות של גידול סמוך, כמו זה שמתחיל במעברי האף ומתפשט לכיוון המוח.

ההבחנה בין גידול ראשוני למשני חשובה מאוד, משום שהיא משפיעה על בחירת הטיפול ועל אופן ההתמודדות עם המחלה.

גורמים לגידולי מוח

הגורמים לגידולי מוח ראשוניים אצל חתולים אינם ידועים בוודאות. עם זאת, ייתכן שישנם גורמים שונים שמעורבים בהתפתחותם, כגון נטייה גנטית, השפעות סביבתיות, טראומה או תהליכים דלקתיים.

חלק מגידולי המוח קשורים ללימפומה חתולית, מחלה שיכולה להשפיע על איברים שונים בגוף. לימפומה אצל חתולים נקשרת לעיתים לזיהומים ויראליים כמו וירוס הלוקמיה החתולית (FeLV) או וירוס הכשל החיסוני החתולי (FIV), ולכן ייתכן שחלק מגידולי המוח קשורים גם לגורמים ויראליים.

תסמינים של גידול במוח

גידולי מוח יכולים לגרום למגוון רחב של סימנים קליניים, בהתאם לסוג הגידול. גם למיקום הנגע יש השפעה על אופי הסימנים; נגע במוח הקדמי יביא לסימנים שונים לעומת נגע בגזע המוח.

ככל שהגידול גדל, הוא מפעיל לחץ על רקמת המוח הסובבת, גורם לדלקת, מוביל להצטברות נוזלים (בצקת) ועלול לשבש את זרימת נוזל המוח והשדרה. כל אחד מהגורמים האלה עשוי להביא להופעה של סימנים קליניים שונים.

אצל חלק מהחתולים, הסימנים הראשונים לגידול מוחי הם שינויים נוירולוגיים לא ספציפיים. ייתכן שתבחין בשינויים עדינים באישיות, ירידה ברמת הפעילות, ירידה בתיאבון ו/או ירידה במשקל. עם זאת, במקרים רבים הסימנים של גידול במוח יהיו ברורים יותר.

בהתאם לסוג הגידול ולמיקומו אצל החתול שלך, הסימנים הקליניים עשויים לכלול:

• התקפים
• הליכה לא יציבה או מעידות (אטקסיה)
• קושי בשמירה על שיווי משקל
• הטיית ראש
• עיוורון
• הליכה במעגלים או סיבוב
• הגברת קוליות
• צמא מוגבר והטלת שתן מרובה

כל אחד מהסימנים הנוירולוגיים הללו יכול להופיע גם במחלות מוח שונות ובמצבים רפואיים אחרים. לכן, אם אתה מבחין באחד או יותר מהסימנים האלה אצל החתול שלך, חשוב לבצע בדיקה אבחונית מקיפה כדי להבין האם מדובר בגידול מוחי או במצב אחר.

אבחון של גידול במוח בחתולים

כדי לקבוע אם לחתול שלך יש גידול במוח, הווטרינר שלך עשוי להתחיל בבדיקות דם, כולל ספירת תאי דם מלאה (CBC) ופרופיל ביוכימיה בסרום

אם החתול שלך מתחיל להראות סימנים נוירולוגיים, קבע תור אצל הווטרינר. הווטרינר יבצע בדיקה גופנית מקיפה, יעריך את מצבו הבריאותי הכללי של החתול, וכן יבצע בדיקה נוירולוגית ממוקדת יותר. בדיקה זו כוללת הערכה של החושים, הרפלקסים, עצבי הגולגולת ומדדים נוספים לתפקוד נוירולוגי.

בהתאם לממצאי הבדיקה, ייתכן שיומלצו בדיקות נוספות. הווטרינר עשוי להתחיל בבדיקות דם, כולל ספירת דם מלאה (CBC) ופרופיל ביוכימי בסרום.

בדיקות אלו מסייעות לזהות מצבים רפואיים נוספים שייתכן שהחתול מתמודד איתם, אשר יכולים להשפיע על הופעת סימנים נוירולוגיים. בנוסף, רבות מהבדיקות האבחוניות למחלות נוירולוגיות מצריכות הרדמה, ולכן בדיקות הדם הראשוניות חשובות כדי לוודא שאין מצבים נלווים שעלולים להוות סיכון במהלך ההרדמה.

בהמשך, סביר שהווטרינר ימליץ על בדיקות הדמיה. צילומי רנטגן יכולים לסייע באיתור סוגים מסוימים של גידולי מוח, אך ברוב המקרים יהיה צורך בהפניה למרפאה או בית חולים עם התמחות נוירולוגית לצורך הדמיה מתקדמת, כגון טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או הדמיית תהודה מגנטית (MRI). בדיקות אלו, שמתבצעות בהרדמה, מאפשרות לזהות גם גידולים קטנים שלא ניתן לראות בצילומי רנטגן.

במהלך ההרדמה לצורך בדיקות ההדמיה, נוירולוג וטרינרי עשוי לבצע גם דגימה של נוזל מוח־שדרה (CSF). בבדיקה זו נלקחת כמות קטנה מהנוזל המקיף את מוחו וחוט השדרה של החתול באמצעות מחט ארוכה.

באמצעות ניתוח המאפיינים הכימיים של ה-CSF ובחינתו תחת מיקרוסקופ, הנוירולוג יכול לקבל תמונה מדויקת יותר לגבי סוג המחלה שגורמת לממצאים שנראו בהדמיה.

אבחנה סופית של גידול מוחי מחייבת ביצוע ביופסיה. במסגרת זו, הווטרינר מסיר דגימה מהגידול לצורך בדיקה מיקרוסקופית. לעיתים הפעולה מתבצעת כחלק מניתוח להסרת הגידול, אם מחליטים לגשת לטיפול כירורגי. במקרים מסוימים מתקבלות החלטות טיפול גם ללא ביופסיה, על סמך סוג הגידול המשוער בהתאם לממצאי ההדמיה וניתוח ה-CSF.

טיפול בגידול במוח בחתולים

גידולי מוח מטופלים בדרך כלל באחת משלוש דרכים: ניתוח, הקרנות או כימותרפיה. אונקולוג יוכל להסביר לך מהן אפשרויות הטיפול המתאימות ביותר למצבו של החתול שלך. משך ההישרדות משתנה בהתאם לסוג הגידול ולסוג הטיפול שנבחר.

הסרה כירורגית נחשבת לאפשרות המועדפת עבור סוגים מסוימים של גידולי מוח. אם בדיקות ההדמיה מצביעות על כך שמדובר במנינגיומה (גידול שפיר של קרומי המוח), ייתכן שהווטרינר ימליץ על ניתוח, שכן במקרים רבים מדובר בטיפול שיכול להביא להחלמה. עם זאת, ישנם גידולים שפחות מתאימים להסרה כירורגית.

טיפול בהקרנות משמש לרוב במקרים שבהם לא ניתן לבצע ניתוח. טיפול זה עושה שימוש בקרינה ממוקדת כדי להשמיד תאים סרטניים, לצמצם את הגידול או להעלים אותו. התוצאות משתנות בהתאם לסוג הגידול, אך חתולים רבים מראים שיפור בסימנים הקליניים ולעיתים יכולים להמשיך לחיות שנים לאחר הטיפול.

כימותרפיה יכולה להינתן בנוסף לניתוח או להקרנות, או כטיפול בפני עצמו. לימפומה, למשל, מטופלת לעיתים קרובות באמצעות כימותרפיה. הטיפול כולל בדרך כלל שילוב של תרופות דרך הפה וזריקות. ברוב המקרים, חתולים חווים פחות תופעות לוואי מכימותרפיה בהשוואה לבני אדם, ולכן זו נחשבת לאפשרות טיפול מתאימה עבור חתולים רבים.

כאשר טיפול אינו אפשרי, בין אם בשל מצבו של החתול או מגבלות אחרות, ניתן לשקול טיפול פליאטיבי. קורטיקוסטרואידים כמו פרדניזון יכולים להפחית נפיחות ודלקת הקשורות לגידול מוחי, ולעיתים להביא לשיפור זמני באיכות החיים של החתול. בנוסף, ניתן להשתמש בפנוברביטל ובתרופות אחרות כדי לשלוט בהתקפים. טיפולים אלה אינם מרפאים את הסרטן, אך יכולים לסייע בשמירה על נוחות החתול לאורך זמן.