וירוס קורונה בחתולים (COVID-19): גורמים, תסמינים וטיפול

לנגיף הקורונה (נגיף RNA) שפוגע בבני אדם במסגרת מגפת COVID-19 יש את השם המלא SARS-CoV-2. בעלי חתולים רבים שואלים כיצד הוא עשוי — או שלא — להשפיע על החתול שלהם, וכן על אוכלוסיית החתולים הביתיים בכלל.

מאמר זה מציג הסבר מדעי לגבי מה שידוע כיום על זיהומי קורונה בחתולים באופן כללי, ועל COVID-19 בחתולים בפרט, נכון לעכשיו.

קצת היסטוריה

הנושא של חתולים וקורונה היה מורכב עוד לפני המגפה העולמית, וכעת הוא אף מורכב יותר. ההיבט המוכר ביותר קשור לדלקת הצפק הזיהומית בחתולים, הנגרמת על ידי נגיף קורונה חתולי (FCoV). מדובר באחת המחלות הזיהומיות החמורות והשכיחות יותר שפוגעות בחתולי בית.

הבעיה מתחילה עם וירוס קורונה חתולי (מעיים) הידוע בשם Feline Enteric Coronavirus (FeCV) שנמצא ב-80-90% מהחתולים החיים במשקי בית ובבתי חתול מרובי חתולים. השכפול והארסיות הנגיפית הם ברמה גבוהה, ומשפיעים על חתולים מגיל שבועות ספורים בלבד ועד לגיל מספר שנים. כמעט כל הזיהומים הללו אינם מזיקים, ללא סימני מחלה, או רק סימנים קלים של שלשולים.

הנגיף מופרש בצואה, מתפשט בקלות בין חתולים — לרוב דרך ארגזי חול — ויכול לשרוד בסביבה עד שבעה שבועות. חתול צעיר חדש בבית עלול להידבק דרך הפה, בעיקר בעקבות מגע עם ארגזי חול או מתקני צרכים. העברה ישירה של הזיהום מחתול לחתול מתרחשת לעיתים רחוקות.

לאחר הדבקה ב-FeCV, ניתן לזהות את הנגיף במערכת העיכול ובדם לפרק זמן קצר, ולאחר מכן הוא עשוי להיות מופרש בצואה במשך שבועות, חודשים, ולעיתים אף לאורך כל החיים. עם זאת, אצל חלק קטן מאוד מהחתולים הנגועים, הנגיף — שבדרך כלל נחשב לשפיר יחסית — עובר מוטציה והופך לזן אלים יותר, נגיף דלקת הצפק הזיהומית של חתולים (FIPV), אשר גורם להתפתחות מחלת FIP.

התפתחות FIP היא תהליך מורכב הכולל סדרת אירועים, בהם מעורבת תגובת מערכת החיסון ואינטראקציה של מקרופאגים עם פתוגנים בדרכים מסוימות. סימני המחלה כוללים ירידה במשקל, בטן נפוחה ותסמינים נוספים. חוקרים ברפואה וטרינרית, כמו נילס פדרסן ודיאן אדי, תרמו רבות להבנת מנגנון המחלה.

למידע נוסף על מצב זה, כולל דרכים לקביעת אבחנה סופית של FIP (כגון ביופסיה של נגעים גרנולומטיים), וכן דיון באפשרויות טיפול במחלה שלעתים קרובות היא קטלנית, מומלץ לעיין במאמר הייעודי על דלקת הצפק הזיהומית של חתולים המופיע במקום אחר באתר זה.

נגיף הקורונה החדש הקשור למגפה (SARS-CoV-2) שונה לחלוטין, והוא עשוי להשפיע על חתולים באופן שונה מאוד מהקורונה החתולית: יתר המאמר יתמקד בנושא זה.

לשם פשטות ובהירות, בהמשך מאמר זה נגיף הקורונה (SARS-CoV-2) ייקרא פשוט COVID-19.

איך חתולים מקבלים וירוס קורונה (Sars-Cov-2)?, הגורם ל-COVID-19

למרות שלא תועדה העברה מבעלי חיים לבני אדם, מחקרים הראו כי חתולים יכולים להידבק ב-COVID-19, וכי חתולים נגועים מסוגלים להעביר את הנגיף לחתולים אחרים. מחקר אחד מווהאן מצא כי לחלק מהחתולים באזור היו נגיפים שניתן לזהותם, או נוגדנים המעידים על הדבקה קודמת, וכי החתולים עם עומס נגיפי גבוה יותר חיו באותם משקי בית עם אנשים שנדבקו.

ההערכה היא שחתולים בריאים נדבקים בעיקר ב-COVID-19 מבני אדם נגועים, ולא מחתולים אחרים — אם כי גם אפשרות זו קיימת.

ההסבר המדעי לכך קשור לאופן שבו הנגיף חודר לתאים: SARS-CoV-2 נקשר לקולטנים של האנזים ACE2 כחלק מתהליך ההדבקה בבני אדם. ההנחה היא שהנגיף יכול להיקשר לקולטני ACE2 גם בחתולים בצורה דומה, וכך לחדור לתאי הגוף שלהם.

כיצד COVID-19 משפיע על חתולים?

חתול משתעל לא תמיד מחייב נסיעה לווטרינר, אך במקרים מסוימים, ביקור וטרינר עשוי להיות חיוני. הווטרינר שלך יכול לעזור לך לזהות ולפתור את הגורם הבסיסי לשיעול של החתול שלך.

תועדו רק מקרים מעטים של חתולים שנדבקו ב-COVID-19 בתנאים טבעיים (כלומר מחוץ למעבדה). באחד המקרים בבלגיה, החתול פיתח סימנים קלים במערכת העיכול והנשימה, והחלים לחלוטין בתוך עשרה ימים.

בשני חתולים מניו יורק שנדבקו, לשניהם היו סימני נשימה קלים והחלימו לחלוטין. במקרים אחרים, נרשמה עייפות, סימנים קליניים בדרכי הנשימה או העיכול ( התעטשות, שיעול, הפרשות עיניים, הקאות ואנורקסיה).

בנוסף לדוגמאות שצוינו, קבוצה קטנה (פחות משלושים) של כלבים וחתולים בבריטניה פיתחה סימנים של דלקת בשריר הלב, כ־3–6 שבועות לאחר שבעליהם הראו תסמינים נשימתיים של COVID-19 ונמצאו חיוביים בבדיקת PCR.

במקרים של הדבקה ניסויית במעבדה, החתולים לא הפגינו סימני מחלה.

ייתכן שחתולים רבים נוספים נדבקו ללא תסמינים, במיוחד אם היו במגע קרוב עם אנשים שנדבקו ב-COVID-19, אך אין לכך הוכחות. אם אכן מתרחשת הדבקה כזו, ייתכן תיאורטית שחתולים יוכלו להעביר את הנגיף לבני אדם, אך הדבר אינו נחשב לסיכון משמעותי.

סימנים קליניים של COVID-19 בחתולים

הסימנים הקליניים של COVID-19 ברוב החתולים הנגועים נוטים להיות קלים מאוד, וכוללים תסמינים במערכת העיכול (הקאות ו/או שלשולים) או במערכת הנשימה (התעטשות/שיעול, הפרשות מהעיניים), לצד עייפות ואובדן תיאבון. עד כה, כל המקרים הידועים הסתיימו בהחלמה מלאה.

בקבוצה הקטנה של חתולים וכלבים בבריטניה שאובחנו עם דלקת בשריר הלב הקשורה ל-COVID-19, נצפו סימנים כמו עייפות, ירידה בתיאבון, אירועי סינקופה (התעלפות), וטכיפנאה/קוצר נשימה (נשימה מהירה או מאומצת).

השכיחות האמיתית של COVID-19 בחתולים אינה ברורה, בין היתר משום שבעלי חיים רבים שנדבקו אינם מראים תסמינים כלל. בנוסף, מאחר שהסיכון לבני אדם נחשב נמוך גם כאשר חתולים נדבקים, הנושא לא עורר עד כה עניין מחקרי רחב.

אבחון של COVID-19 בחתולים

סביר מאוד שהווטרינר שלך עשוי לבצע בדיקות דם שגרתיות, כולל הפאנל הרגיל של בדיקות אבחון ופרופילי ביוכימיה.

במקרה שקיים חשד ל-COVID-19 בחתול, סביר כי הווטרינר יבצע את תהליך האבחון הסטנדרטי המקובל ברפואה הווטרינרית.

1. נטילת היסטוריה מפורטת

הווטרינר שלך יבחן וידון בכל ההיבטים של מצבו של החתול ובריאותו הכללית, כולל היסטוריה של מקרי COVID-19 בקרב בני האדם בבית.

2. בְּדִיקָה גוּפָנִית

הווטרינר שלך יבדוק את החתול בקפידה ויחפש סימנים אפשריים של COVID-19, כפי שתוארו לעיל. הוא יאזין לבית החזה של החתול באמצעות סטטוסקופ, יבדוק את הריאות, וכן יעריך את קצב הלב ואת קולות הלב.

3. בדיקות דם שגרתיות

סביר להניח שהווטרינר יבצע בדיקות דם שגרתיות, כולל פאנל בדיקות אבחוניות מקובל כמו המטולוגיה (ספירת תאי דם) ופרופילים ביוכימיים. בדיקות אלו חשובות כדי לשלול גורמים אחרים לתסמינים שנצפו.

4. בדיקות וירוסים מיוחדות

אם עולה חשד ל-COVID-19, שתי הבדיקות המרכזיות שניתן לשקול הן:

• RT-PCR: בדיקת Polymerase Chain Reaction (בדיקת PCR) המתבצעת באמצעות משטח (סוואב), במטרה לאתר חומר גנטי (אנטיגן) ספציפי של הנגיף (למשל חלבון הספייק). תוצאה חיובית מעידה על נוכחות הנגיף בגוף החתול. ניתן לבצע את הבדיקה באמצעות משטח מחלל הפה או מפי הטבעת, בהתאם לתסמינים שהחתול מציג.
• סרולוגיה: בדיקת דם שמטרתה לזהות נוכחות של נוגדנים ספציפיים לנגיף COVID-19. תוצאה חיובית (טיטר נוגדנים) מצביעה על כך שמערכת החיסון של החתול נחשפה לנגיף והגיבה באמצעות ייצור נוגדנים.

5. בדיקות אחרות

בדיקות נוספות, כגון צילומי רנטגן, אולטרסאונד, אלקטרוקרדיוגרמה (EKG), בדיקות שתן ועוד, עשויות להתבצע כחלק מהערכה כללית של מצבו הרפואי של החתול — אך אינן ייחודיות ל-COVID-19.

במקרים האחרונים בבריטניה של דלקת בשריר הלב, נמצאה עדות לאי ספיקת לב בצילומי חזה, וכן זוהו הפרעות קצב חדריות משמעותיות (דופק לא סדיר) בבדיקות אלקטרוקרדיוגרפיות (EKG).

הווטרינר שלך ינחה אותך לגבי הבדיקות הספציפיות הנדרשות בהתאם למצב.

טיפול ב-COVID-19 בחתולים

נראה כי COVID-19 בחתולים גורם בדרך כלל לסימנים קלים בלבד, שמגבילים את עצמם, כאשר כל החתולים מחלימים לחלוטין. אין צורך בטיפול ייעודי: טיפול תומך בסיסי, בגישה כללית שמטרתה להקל על התסמינים, הוא לרוב מספיק. לא נראה שיש צורך בטיפול אנטי-ויראלי.

במקרים שבהם כן נדרש טיפול, ניתן לשקול שימוש בתכשירים אנטי-ויראליים כמו אינטרפרון (בין אם ממקור חתולי רקומביננטי ובין אם אנושי).

במקרים בבריטניה שבהם התפתחה דלקת בשריר הלב, כל בעלי החיים שנפגעו הראו שיפור בעקבות מנוחה בכלוב, טיפול בחמצן, שימוש קצר טווח במשתנים, ובחלק מהמקרים גם טיפול אנטי-אריתמי באמצעות סוטלול ושמן דגים, לפני ששוחררו עם טיפול תרופתי פומי לאחר מספר ימי אשפוז וטיפול נמרץ.

פרוגנוזה של COVID-19 בחתולים

הפרוגנוזה עבור חתולים עם COVID-19 נחשבת לטובה מאוד, כאשר עד כה כל החתולים שנדבקו החלימו באופן מלא.

הערה: הידע על COVID-19 ממשיך להתפתח עם הזמן, ודף זה יעודכן אם יתגלו ממצאים חדשים ומשמעותיים.