Mar 20, 2025
מה זה איידס חתולים?
תסמונת האיידס החתולית (Feline Acquired Immune Deficiency) היא מחלה הנגרמת על ידי FIV (Feline Immunodeficiency Virus). כפי שהשם מרמז, לתסמונת יש הקבלות לאיידס האנושי, הנגרמת על ידי נגיף הכשל החיסוני האנושי (HIV).
עד כמה נפוץ איידס חתולים?
איידס חתולים נפוץ בכל רחבי העולם, אך השכיחות שלו משתנה ממקום למקום. לדוגמה, במחקר שנערך בשנת 2017 על חתולים בארה"ב וקנדה, 3.6% מהחתולים היו חיוביים. לחתולים המוצגים כבעלי חיים חולים יש סיכוי גבוה יותר להיות חיובי ל-FIV (למשל במחקר של 2017, כמעט 10% מהחתולים עם מחלת פה היו חיוביים ל-FIV).
באופן דומה, בבריטניה, בין שלושה לשישה אחוזים מהחתולים הבריאים הם חיוביים, בעוד שלחתולים חולים שנבדקו בזמן ביקור במרפאות וטרינר יש שכיחות גבוהה יותר של 12-18% .
זיהום FIV שכיח יותר בחתולים זכרים שלמים (לא מסורסים) שיש להם היסטוריה של פצעי נשיכה עמוקים או מורסות , או שמבלים זמן בחוץ.
מה גורם לאיידס בחתולים?
איידס חתולים נגרמת על ידי וירוס חיסוני חתולים (FIV). FIV הוא רטרו-וירוס השייך לסוג lentivirus. הנגיף גורם לדיכוי חיסוני כללי, מדלדל תאי דם לבנים ספציפיים (תאי T-helper).
לדלדול זה בתאי הדם הלבנים השפעה שלילית חזקה על מערכת החיסון של החתול, מה שהופך את החתול לרגיש יותר לזיהומים ומחלות.
כיצד מועבר איידס בחתולים?
נגיף ה-FIV הגורם לאיידס של חתולים מועבר בעיקר מחתול לחתול ברוק באמצעות פצעי נשיכה.
הנגיף עשוי להיות מועבר גם מנקבות הרות לצאצאיהן ברחם, או בתחילת החיים דרך החלב. לעיתים רחוקות, הזיהום עלול לעבור בין שני חתולים באותו משק בית שאין להם היסטוריה של נלחמים או נשיכות אחד את השני.
קרא גם: מה צריך לדעת כשמאמצים חתול חיובי ל-FIV
האם איידס של חתולים מדבק לבני אדם?
לא. FIV, הגורם לאיידס של חתולים, ו-HIV, הגורם לאיידס אנושי, הם שניהם נגיפי לנטי, אבל בני אדם לא יכולים להידבק ב-FIV, וגם חתולים לא יכולים להידבק ב-HIV.
מהם התסמינים של איידס בחתולים?
חתולים עם איידס חתוליים מפגינים תסמינים הקשורים לדיכוי חיסוני, כולל עייפות, חוסר תיאבון וחום.
הסימפטומים של איידס חתולים קשורים לדיכוי חיסוני, המאפשר זיהום משני על ידי גורמים גורמי מחלה אחרים.
סימנים מוקדמים אופייניים כוללים:
- תַרְדֵמָה
- חוסר תיאבון
- חום
- לימפדנופתיה (בלוטות לימפה מוגדלות)
בשלבים המאוחרים יותר של המחלה, רואים מגוון של סימנים חמורים למחלה, כולל:
- דלקת חניכיים וסטומטיטיס עם דלקת הנשימה, הזלת ריר וכאב בזמן אכילה
- ירידה במשקל
- אבצסים
- סימני נשימה (כגון צפצופים וקוצר נשימה)
- סימנים נוירולוגיים (כגון שינויים התנהגותיים והתקפים)
- בעיות עיניים
- הפרעות במערכת העיכול
בנוסף לבעיות אלו, איידס של חתולים קשור למגוון רחב של זיהומים אחרים.
שלבי FIV של חתולים
סימנים מוקדמים אופייניים כוללים:
- השלב הראשוני , שלב זה כולל את החודשיים-ארבעה הראשונים לאחר ההדבקה בנגיף. חלק מהחתולים הנגועים הם אסימפטומטיים, בעוד שחתולי FIV אחרים מראים סימני מחלה קצרי טווח הכרוכים בחולשה, פיירקסיה ואולי הגדלה כללית של בלוטות הלימפה. רוב החתולים החיוביים ל-FIV מחלימים מהשלב המוקדם הזה.
- השלב השני , המכונה לפעמים השלב הסמוי. בשלב זה, חתולים אינם מראים סימני מחלה, חיים חיים בריאים במשך חודשים או שנים.
- השלב השלישי המכונה שלב מחלת הכשל החיסוני הנרכש בחתולים (FAIDS). הסימנים המוצגים עשויים להיות תלויים היכן בגוף החתול הנגיף פעיל.
זיהום של מערכת העצבים יכול להוביל לסימנים נוירולוגיים או לשינוי התנהגות, זיהום של מערכת העיכול יכול להוביל לשלשול כרוני. הסימנים הבולטים קשורים בדרך כלל למחסור החיסוני הכולל הנגרם על ידי הנגיף, עם סימנים הכוללים ירידה במשקל, חוסר תיאבון, חום, לימפדנופתיה (בלוטות לימפה מוגדלות) ודלקת חניכיים.
בעיות אופייניות אחרות כוללות סימנים של דרכי הנשימה העליונות כגון נזלת (דלקת ברירית האף) ודלקת הלחמית, כמו גם בעיות חוזרות ונשנות של דלקות עור. חתולים שנפגעו נמצאים גם בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן (למשל לימפומה) וכן זיהומים מרובים אחרים שלא יגרמו לבעיות משמעותיות בחתולים עם מערכת חיסון בריאה.
כמה זמן חיים חתולים עם איידס בחתולים?
הפרוגנוזה לחתולים בעלי FIV חיובי, אך מבלי להראות סימני מחלה, יכולה להיות טובה מאוד, כאשר חלק מהחתולים חיים כמעט זמן רב כמו חתולים שליליים ל-FIV. עם זאת, לחתולים שפיתחו איידס חתוליים, עם סימני מחלה חמורים, יש פרוגנוזה גרועה יותר.
תוחלת החיים הנותרת שלהם עשויה להיות חודשים ספורים בלבד, אך בטיפול נכון זה עשוי להתארך למספר שנים.
כיצד מאבחנים FIV?
וירוס כשל חיסוני בחתולים מאובחן על ידי ביצוע בדיקת דם, עם אפשרויות שונות זמינות.
רוב הבדיקות שמתבצעות בבית על ידי וטרינרים הן בדיקות נוגדנים, המבוססות על בדיקת אימונוסורבנט מקושרת אנזים (ELISA) או טכניקות אימונוכרומטוגרפיות (IC) לאיתור נוגדני FIV.
בדיקות אלו מדויקות, עם סגוליות ורגישות גבוהות. ניתן לעבד אותם במהירות, כאשר המטפל בחתול מחכה לעתים קרובות לשמוע את התוצאה תוך דקות. לעתים קרובות נעשה שימוש בבדיקות משולבות, כאשר דגימת הדם נבדקת עבור נגיף לוקמיה חתולית (FeLV) במקביל ל-FIV, וזה הגיוני שכן הסימנים של שני הזיהומים הנגיפיים יכולים להיות דומים.
ניתן לעקוב אחר תוצאות חיוביות על ידי שליחת דגימות למעבדות חיצוניות, המציעות בדיקות מיוחדות יותר.
אלה משמשים לעתים קרובות כדי לאשר כפליים אבחנה חיובית או שלילית. בדיקות מיוחדות כוללות בדיקות אימונופלואורסצנטי (IFA) ובדיקות ווסטרן כתם לזיהוי נוגדנים ל-FIV, ובידוד וירוסים ותגובת שרשרת פולימראז (PCR) לזיהוי הנגיף עצמו.
בידוד וירוסים הוא רגיש אך זקוק למתקנים מיוחדים, מה שהופך אותו ליקר ואיטי בהשוואה לבדיקות אבחון אחרות, ולכן נעשה בו שימוש לעתים רחוקות.
בדיקות PCR זמינות כעת באופן נרחב, ומגלות את חומצות הגרעין FIV. אלה שימושיים במיוחד באבחון של זיהום FIV בגורי חתולים צעירים שבהם נוגדנים שמקורם באמא החתולה הנגועה עלולים להפריע לבדיקות המשתמשות בנוגדנים כדי לקבוע את האבחנה.
בדיקת איידס בחתולים
איידס חתולים מתאר את המחלה הנגרמת על ידי נגיף ה-FIV, ולכן אין בדיקה ספציפית לאיידס. אם לחתול עם סימני איידס יש תוצאת בדיקה חיובית ל-FIV, אז הם יסווגו כחיוביים לאיידס חתולים.
כיצד לטפל באיידס חתולים
מטפלים בחתולים צריכים לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם הווטרינר ה-DVM שלהם כדי לגבש אסטרטגיית טיפול פרטנית, אך ניתן להשתמש בחלק מהטיפולים הבאים.
- זידובודין (AZT) חוסם את האנזים הנגיף ה-reverse transcriptase, מעכב זיהום של תאים חדשים בנגיף, אך אינו יכול להפחית את ההתרבות הנגיפית בתאים שכבר נגועים. AZT שימושי ביותר כדרך למנוע מחתולים לפתח איידס חתולים בקנה מידה מלא, כמו גם לטיפול בחתולים עם מחלה נוירולוגית או דלקת חניכיים.
- נעשה שימוש באינטרפרון , עם ההשפעות האימונומודולטוריות והאנטי-ויראליות שלו משפרות את שיעורי ההישרדות בחלק מהמחקרים, בעוד שלמחקרים אחרים היו תוצאות פחות משכנעות.
- מאפנן חיסוני של תאי לימפוציטים T (LTCI) מגרה את מערכת החיסון וייתכן שיוכל לשפר את הסימנים הקליניים ולהפחית את העומס הנגיפי בחתולים שנפגעו.
- אינסולין, הניתן דרך האף , נקשר לשיפור בחלק מהחתולים הסובלים מסימנים נוירולוגיים של איידס חתוליים.
- לטיפול תומך כללי יש תפקיד חזק, שימוש באנטיביוטיקה לזיהומים חיידקיים, הימנעות מתרופות מדכאות חיסון כמו גלוקוקורטיקואידים, ואולי אריתרופויאטין כדי לעורר ייצור תאי דם אדומים בחתולים אנמיים. ניתן גם להמליץ על עירויי דם במקרים מסוימים.
כיצד למנוע איידס חתולים
לחתולים מקורה, המוחזקים כחיות מחמד בודדות, אין סיכון לחטוף FIV או איידס חתוליים. לסירוס יש תפקיד במניעה, שכן לחתולים זכרים מסורסים יש סיכוי נמוך ב-80% להילחם בהשוואה לחתולים זכרים שלמים.
ההתפשטות מתבצעת במגע ישיר בין חתול לחתול על ידי לחימה, ולא דרך הסביבה (למשל באמצעות קערות מזון או ארגז חול) או אירוסולים. נגיף ה-FIV מושמד בקלות באמצעות חומרי ניקוי וחיטוי נפוצים, והוא אינו חי לאורך זמן בסביבה.
אם חתול חדש מוצג למשק בית, הגיוני לבצע תחילה בדיקת FIV.
יש להחזיק חתולים שידועים כחיוביים ל-FIV בבית כדי למנוע התפשטות של זיהום לחתולים אחרים, כמו גם כדי להפחית את החשיפה של עצמם למחלות זיהומיות אחרות. הדברת טפילים יעילה, חיסון קבוע ותזונה איכותית, כולם חשובים להפחתת הופעת הסימנים הקשורים למערכת חיסונית לקויה.
חיסון נגד איידס לחתולים
חתולים בסיכון עשויים לקבל חיסון חתולים נגד איידס, הפונה לשני סוגים של FIV.
נגיף שלם, חיסון אדג'ובנטי נגד FIV מורשה בארצות הברית. חיסון זה מכיל תת-סוגים מומתים A ו-D. היעילות משתנה. החיסון אינו מכיל תת-סוג B, שהוא אחד מתתי-הסוגים השולטים שנמצאים בארה"ב. תוצאות לא עקביות נמצאו במחקרי אתגר.
חיסון FIV נחשב לחיסון ללא ליבה על ידי האגודה האמריקאית של מתרגלי חתולים (AAFP) ועשוי להיות שמור לחתולים עם אורח חיים בסיכון (למשל אלה החיים עם בני בית חיוביים ל-FIV, חתולים בחוץ הנוטים להילחם).
ניתן לחסן חתולים מעל 8 שבועות, באמצעות שתי מנות הניתנות תת עורית בהפרש של 2-3 שבועות, ולאחר מכן חיסוני חיזוק שנתיים. חתולים שחוסנו בחיסון FIV יבדקו חיובית בבדיקות סרולוגיות, ולכן יש לזהות אותם (למשל עם מיקרו-שבב) כדי שידוע שהם מחוסנים, והם לא יטעו כחיוביים ל-FIV עקב חשיפה לנגיף.
איידס חתולים היא מחלה מורכבת שכעת מובנת היטב.
האבחנה של בדיקת דם חיובית ל-FIV אינה עוד סיבה להמתת חתול בריא, שכן לחתולים חיוביים רבים יכולים להיות חיים ארוכים ובריאים.
