קוראט

מקורם של חתולי הקוראט הוא באזור פימאי שבתאילנד, על שם מחוז נקון רצ'אסימה, המכונה בפי המקומיים "קוראט". בתאילנד הם מוכרים בשם Si Sawat, שמשמעותו "צבע של זרעים בשלים". האזכור הראשון של הקוראט מופיע כבר ב־Tamra Maew "ספר שירי החתולים" התאילנדי מהמאה ה־14 (1350 לספירה), שם הם מתוארים כבעלי פרווה כסופה המביאה מזל טוב.

במשך דורות, חתולי הקוראט ניתנו כמתנות בלבד, לרוב לאנשים בעלי מעמד מיוחד או כאות כבוד והערכה. הם מעולם לא נמכרו. בהמשך, הגיעו הקוראטים לבריטניה, שם כונו "סיאמיים כחולים". אולם מכיוון שלא התאימו לסטנדרט הסיאמי, לעיתים הוצגו בתחרויות כ"רוסיים" או בקטגוריה של "כל כחול אחר".

מגדלת חתולים בריטית, גב' ב' ספירמן, התאהבה בהם וניסתה לייבא נוספים – אך ללא הצלחה. הופעתם המשמעותית במערב התרחשה בשנת 1959, כאשר Cedar Glen Cattery ייבאה זוג קוראטים לארה״ב. בשנת 1966 העניק איגוד חובבי החתולים (CFA) לגזע מעמד אליפות, וכיום הוא מוכר על ידי רישומי חתולים ברחבי העולם.

לפי רוב התקנים, חתול קוראט מוכר רק בפרווה קצרה וחד־שכבתית, שבה כל שערה מתחילה בגוון כחול־כסוף בבסיסה, מתעמקת לכחול כהה באמצע, ומתבהרת שוב לכסף מבריק בקצוותיה. מועצת חובבי החתולים (GCCF) בבריטניה הרחיבה את ההכרה גם לגרסאות נוספות לילך אחיד, כחול קולורפוינט ולילך קולורפוינט – המוכרות בשם "תאי לילך", "תאי בלו פוינט" ו"תאי לילך פוינט". למרות המראה המרהיב והמוניטין כמביאי מזל טוב, חתולי הקוראט עדיין נחשבים נדירים מאוד וקשים להשגה גם כיום.