אישיות וטמפרמנט
עם אישיות מקסימה שתתאים למראה המדהים שלהם, חתול הבורמילה מציע את הטוב ביותר מבין הגזעים הבורמזים והצ'ינצ'ילה הפרסיים .
הבורמילה ידוע באופי הנינוח שלו. זהו גזע משפחתי וחברותי, שמסתדר היטב עם ילדים ועם חיות מחמד אחרות. חתולים וכלבים בעלי אופי רגוע ימצאו בבורמילה חבר נהדר. החתול היפה הזה שובב וסקרן, אך לא היפראקטיבי. הוא שקט ולא תובעני מדי, ובכל זאת משגשג כשהוא זוכה להרבה תשומת לב מבני המשפחה.


טיפול
תְזוּנָה
טיפוח
תַרגִיל
בְּרִיאוּת
לחתול הבורמילה אין צרכים תזונתיים מיוחדים. מומלץ להאכיל אותו במזון איכותי, עשיר בחלבון ודל בפחמימות. חשוב לזכור שגזע זה עלול להיות מועד להשמנה, במיוחד בגיל מבוגר.
לחתול הבורמילה יכולה להיות פרווה קצרה או בינונית־ארוכה. שני הסוגים נחשבים קלים לטיפוח ודורשים צחצוח או סירוק פעם בשבוע בלבד. הצחצוח הקבוע מפחית את הנשירה ועוזר למנוע היווצרות כדורי שיער. כדאי לגזור את ציפורניו של הבורמילה כל שבועיים, ולבדוק את אוזניו פעם בשבוע. אם הן נראות מלוכלכות, ניתן לנקות בעדינות בעזרת חומר ניקוי ייעודי לחיות מחמד. במקרה של אדמומיות או גירוי, מומלץ לפנות לווטרינר.
חתול הבורמילה הוא בעל רמת פעילות בינונית, ונהנה לשחק לבדו או עם בני המשפחה האנושיים שלו. בגיל מבוגר הוא עלול להפוך מעט יותר עצל, ולכן האחריות על שמירה על פעילות גופנית נופלת על בני הבית. משחק ופעילות יומיומית חשובים לבריאותו הפיזית והנפשית.
חתולי בורמילה בריאים בדרך כלל, אולם הם רגישים למחלת כליות פוליציסטית תורשתית ואלרגיות
הִיסטוֹרִיָה
הבורמילה נוצרה כתוצאה מתאונה משמחת. בשנת 1981, הברונית מירנדה פון קירשברג מהממלכה המאוחדת רכשה חתלתול זכר צ'ינצ'ילה פרסי בשם ג'מארי סנקוויסט. לפני שהספיקה לסרס אותו, הוא הזדווג עם נקבת בורמזי בצבע לילך בשם במבינו לילך פברז'ה. מההמלטה נולדו ארבע נקבות גלאטאה, ג'מה, ג'יזלה וגבריאלה. לכולן הייתה פרווה קצרה בצבע כסף מרהיב. יופיין של הגורות הוביל להמשך תכניות רבייה, וכך נולד גזע חדש הבורמילה. הגזע הוקם בבריטניה, צבר פופולריות עם השנים, אך עדיין נחשב נדיר למדי, בעיקר בארצות הברית.


תקן הגזע
עיניים
רגליים וכפות
זָנָב
תקן הגזע
גוּף
רֹאשׁ
אוזניים
פרווה
צֶבַע
לפרוות הבורמילה יש בסיס כסוף עם שערות לבנות טהורות, כשקצותיהן או צללית הפרווה מופיעים בגוונים שונים שחור, חום, כחול, שוקולד, לילך, קרמל, בז' או משמש. עיניו, אפו ושפתיו מודגשים בקווי מתאר שחורים עדינים, מעין "איפור", שמדגיש את תווי פניו. צבע האף וכריות הכפות תואמים לצבע הבסיס של פרוותו.