עששת בחתולים: גורמים, תסמינים וטיפול

חלל (בחתולים, המכונה ספיגת שיניים) הוא מצב כואב שבו שן אחת או יותר מתפרקות ונספגות מחדש בגוף. זה נפוץ מאוד, כאשר 20-60% מכלל החתולים מפתחים את המצב במהלך חייהם.

היום, נדון מה גורם לחורים בחתולים, מה לחפש ולמה כל כך חשוב לטפל במצב זה.

מהם חללים בחתולים?

חתולים לא מקבלים חורים – לפחות, לא אותו סוג של חללים שבני אדם מקבלים מאכילת יותר מדי סוכר. בעוד שחורים בבני אדם נגרמים על ידי חיידקים ועששת, בחלל חתול השיניים הנגועות נשחקות מסיבות שלא לגמרי מובנות.

בעיה זו בחתולים נקראת FORL (פצע אודנטוקלסטי בחתול) או ספיגת שן חתולית.

אמנם מבחינה טכנית זה לא אותו דבר כמו חלל, אבל לפעמים המונחים משמשים לסירוגין, לשם הפשטות. שמות נוספים כוללים עששת חתולית או נגעים בצוואר הרחם/צוואר.

ספיגת שיניים פירושה ששיניים מושפעות אחת או יותר מתחילות להתקלקל. בצילומי רנטגן דנטליים, נראה שהם נשחקים או מתפוררים. נגעים עשויים להשפיע על השורש (החלק של השן שמתחת לקו החניכיים), על הכתר (החלק של השן שמעל לקו החניכיים), או שניהם.

כל שן עשויה להיות מושפעת, אך הטוחנות והפרה-טוחנות (שיני הלחיים) מושפעות לרוב, במיוחד הטוחנות הטוחנות של הלסת התחתונה (הלסת התחתונה).

ישנם שני סוגים של פורלים, כל אחד עם טיפולים שונים

חללים בחתולים או נגעים נספגים מקובצים לשתי קטגוריות: סוג 1 וסוג 2.

• עם נגעים מסוג 1, השן נספגת, אך עדיין ניתן להבחין בין שורש השן לעצם הלסת שמסביב.
• נגעים מסוג 2, לעומת זאת, פירושם שהאזורים הנספגים מוחלפים בעצם. לכן, קשה עד בלתי אפשרי להבדיל בין שורש השן לעצם הלסת.

הבחנה זו חשובה מכיוון שסוג ה- FORL יקבע את סוג הטיפול הדרוש.

איך נראים חללים בחתולים?

חללים בחתולים כואבים, אבל האינסטינקט שלהם הוא להסתיר כאב, אז למרבה הצער חתלתולים רבים סובלים בשתיקה.

זה עשוי להיות מאתגר לבדוק את הפה של חתול בבית, במיוחד אם יש לו שן כואבת. כמו כן, שינויים גלויים בשן הם לרוב עדינים, במיוחד בשלבים הראשונים.

מסיבות אלה, בעלי חיות מחמד רבים נרמזים לנוכחות של FORL או חלל בגלל התנהגות החתול שלהם, ולא על ידי חזות הנגע עצמו.

תסמינים נפוצים של ספיגת שיניים חתוליות כוללים:

• שינויים בהרגלי האכילה, כגון:
  • ירידה בתיאבון.
  • הורדת אוכל.
  • בליעת מזון בשלמותו במקום ללעוס אותו.
  • ללעוס רק בצד אחד של הפה.
  • רצון פתאומי למזון משומר/רך או הימנעות מאוכל יבש.
• לסת "מפטפטת". זה כאשר הלסת התחתונה רועדת, במיוחד כשנוגעים בחלק הכואב של הפה.
• מזיל ריר.
• כפות על הפה.
• ריח רע מהפה (הליטוזיס).
• ירידה במשקל, אם היכולת לאכול מושפעת.
• אדמומיות, דימום או נפיחות בכל מקום לאורך קו החניכיים.
• חסרות שיניים.
• רצועה של רקמה אדומה-ורודה צומחת מעל כותרת השן – הדרך של הגוף לכסות על פגם מספיגת השן.
• שינויים בהתנהגות כגון עייפות, עצבנות או הסתרה לעתים קרובות יותר.

חלק מהתסמינים הללו עשויים להצביע על בעיות שיניים אחרות או בעיות בריאותיות, ולא על ספיגת שיניים. כך או כך, חשוב לקבוע ביקור וטרינר.

חשוב: חתולים רבים אינם מראים תסמינים! למרבה הצער, בגלל האינסטינקט שלהם להסתיר כאב, חתלתולים רבים סובלים בשתיקה. זו אחת הסיבות לכך שבדיקות סדירות וטיפול שיניים חשובים כל כך.

האם חורים פוגעים בחתולים?

כן, ספיגת שיניים עלולה להיות כואבת מאוד, אם כי זה עשוי להיות תלוי באיזה חלק של השן מושפע.

נגעים המשפיעים רק על השורש עשויים לגרום לאי נוחות משמעותית או לא. עם זאת, אם נגע שוחק את הכתר (מעל קו החניכיים), השן הופכת להיות רגישה ביותר וכואבת מאוד.

מה גורם לחורים בחתולים?

הגורמים לנגעים resorptive אינם מובנים היטב. כמה תיאוריות (כולל גורמים תזונתיים/תזונתיים) נחקרו, אך אף אחת לא הוכחה באופן סופי.

דבר אחד שעשוי להיות בשליטתו של הורה לחיות מחמד הוא טיפול השיניים השגרתי של החתול שלו. למרבה הצער, פה בריא לא ימנע FORLs בחתולים הנוטים להם. עם זאת, מכיוון שמחלת פה/שיניים משמעותית נקשרת עם FORLs עקב דלקת, מומלץ להיות פרואקטיביים לגבי בריאות הפה של החתול שלך.

כיצד מטפלים בחורים בחתולים?

טיפול בחורים כולל תמיד פרוצדורות דנטליות, והפרוטוקול הספציפי תלוי באיזה סוג של FORL קיים (כדי לקבוע זאת נעשה שימוש בצילומי רנטגן ובצילומי רנטגן).

הטיפול כרוך תמיד בהליך דנטלי (הערכה מלאה, ניקוי וטיפול בכל נושא כגון ספיגת שיניים בהרדמה מלאה) במרפאה וטרינרית. עם זאת, הפרוטוקול הספציפי תלוי באיזה סוג של FORL קיים.

צילומי רנטגן דנטליים מבוצעים ביום ההליך, כדי לקבוע איזה סוג של FORL קיים. צילומי רנטגן עשויים גם לחשוף ספיגת שיניים בחתולים שאין להם תסמינים.

• עבור נגעים מסוג 1, יש לעקור (להסיר) את כל השן. הסיבה לכך היא שכל חלק של השן שנותר מאחור עלול להמשיך להיספג, וכתוצאה מכך לדלקת או כאב.
• עבור נגעים מסוג 2, עדיפה כריתת כתר (הסרת עטרת השן תוך השארת השורש במקומו). למרבה המזל, עם סוג זה של נגע, השורש אינו כואב ברגע שהוא משולב בעצם הלסת. עטרת השן עדיין יכולה להיות כואבת, ולכן הסרת הכתר מבטלת אי נוחות תוך הימנעות מעיירת שורשים מיותרת.

מַסְקָנָה

ספיגת שיניים בחתולים, המכונה לעתים קרובות חורים, היא מצב כואב המשפיע על הרבה חתולים. למרבה המזל, טיפול שיניים שגרתי יכול לסייע בגילוי ולטפל בנגעים אלו בשלב מוקדם, לשיפור איכות החיים והבריאות הכללית.