אישיות וטמפרמנט
עם הפרופיל הרזה והאלגנטי שלו, החתול החבשי מזכיר מאוד את פסלי החתולים המצריים העתיקים. פרוות מתקתקות וייחודיות בגוונים אקזוטיים משתלבות עם עיניים גדולות ומלאות הבעה, מה שמעניק לגזע מראה מסתורי ומרשים. החבשי הוא בדרך כלל חתול פעיל, שובב ואוהב להיות במרכז תשומת הלב. הוא יוצר קשר הדוק עם בני משפחתו, אך לצד זה יש לו גם צד ביישן באישיות. חתולים חבשים נוטים להיעלם במהירות כשמגיעים אורחים או זרים לבית.


לְטַפֵּל
תְזוּנָה
טיפוח
תַרגִיל
בְּרִיאוּת
כמו כל החתולים, גם החבשים נהנים ממזון איכותי שמספק שפע של חלבון, חומצות אמינו, ויטמינים ומינרלים חיוניים. למרות שכל החתולים מרוויחים מתזונה עשירה בלחות, לחתולים חבשים יש צורך מוגבר בצריכת מים. האכלה במזון רטוב ואיכותי יכולה לסייע להם לקבל יותר לחות בתזונה היומית.
לחתול החבשי יש פרווה קצרה במיוחד, כך שלא תצטרך להשקיע זמן רב בטיפוחו. הברש אותו בעזרת מברשת רכה או כפפת טיפוח פעם או פעמיים בשבוע בלבד, כדי להסיר שיער רפוי ולשמור על מראה בריא ומסודר. רוב החתולים החבשים לא אוהבים שירימו אותם או שירסנו אותם, לכן חשוב להרגיל אותם מגיל צעיר לגזירת ציפורניים בשיטות עדינות וחיוביות. אפשר לבקש מהווטרינר עצות להרגלה נכונה, או פשוט לתת לו או למטפל החייתי לגזוז את הציפורניים עבורכם.
חתולים חבשים הם פעילים מאוד מטבעם, ולמרבה המזל גם אינם נוטים להשמנה. כדאי לספק להם מגדל טיפוס גדול, עדיף כזה שמגיע עד התקרה, ולשמור על מגוון צעצועים אינטראקטיביים שיאתגרו אותם פיזית ומנטלית. חתול אבי יעסיק אותך תמיד עם התנועות הזריזות שלו וישמור על כושר מצוין. אם אי פעם חלמת לשחק אחזור עם חתול, סביר להניח שהחבשי שלך יהפוך את החלום הזה למציאות.
חתולים חבשים נחשבים בדרך כלל לבריאים מבחינה גופנית, אך הם רגישים ללחץ ולחרדה, במיוחד בסביבות חדשות או לא מוכרות. יחד עם זאת, קיימות מספר בעיות בריאותיות תורשתיות שעלולות להופיע בגזע זה, ביניהן צורה גנטית של אנמיה הנקראת מחסור באנזים פירובאט קינאז (PK), מחלת עיניים ניוונית בשם ניוון רשתית פרוגרסיבי (PRA), ליקוי במיקום הפיקה, ומחלת כליות תורשתית הנקראת עמילואידוזיס כלייתי. לרבים מהחבשים יש תוחלת חיים מרשימה, ולא נדיר שיגיעו לגיל 14 עד 17 שנים ואפילו יותר. חלקם עשויים לחיות גם עד שנות ה-20 לחייהם.
הִיסטוֹרִיָה
חבשים הם אחד מגזעי החתולים העתיקים ביותר שקיימים. מחקרים גנטיים עדכניים מצביעים על כך שמקור הגזע הוא בדרום מזרח אסיה, ככל הנראה לאורך חופי האוקיינוס ההודי. גזע זה שומר על תכונות רבות מהופעתו של ה־Felis lybica, חתול בר אפריקאי שתרם את ה־DNA שלו לכל חתולי הבית המודרניים שאנו מכירים כיום.
החתול החבשי המודרני שונה במקצת מהחתול החבשי המקורי. רבים מהקווים החבשיים של היום נוצרו עם חתולים רוסיים כחולים , בורמזים וסיאמים.
חתולים חבשים הוכרו לראשונה על ידי המועצה הממשלתית של אנגליה של חפצי חתולים בשנת 1929. המלטה הראשונה של חתולים חבשים נולדה בשנת 1935. הגזע מוכר על ידי איגוד חובבי החתולים ואיגוד החתולים הבינלאומי .


תקן הגזע
עיניים
רגליים וכפות
זָנָב
תקן הגזע
גוּף
רֹאשׁ
אוזניים
מְעִיל
צֶבַע
תקן הגזע של CFA מציין ארבעה צבעי פרווה מקובלים לחתול חבשי: אדמדם, קינמון, כחול ופאון. צבעי עור האף וכפות הרגליים משתנים בהתאם לצבע הפרווה ומתכתבים עמו באופן מובהק. תקן הגזע של TICA כולל שישה צבעים מסורתיים: אדמדם, קינמון, שוקולד, כחול, פאון ולילך, וכן שישה צבעים נוספים עם חלוקת כסף: שחור־כסף, קינמון־כסף, שוקולד־כסף, כחול־כסף מדולל, חום־כסף ולילך־כסף.