סיאמי

החתול הסיאמי נחשב לאריסטוקרט אמיתי. מוצאו בממלכת סיאם היא תאילנד של ימינו  ושם נחשב לחיה קדושה. רק בני מלוכה ונזירים בודהיסטים הורשו לגדל אותו. הגזע מוזכר לראשונה בכתבי היד העתיקים Tamra Maew ("שירי ספר החתולים"), שנכתבו בתקופת ממלכת איוטהאיה, בין השנים 1351–1767. במאה ה־18, כשנכבדי אירופה החלו לבקר בסיאם, הם התרשמו מהחתולים יוצאי הדופן.

כחלק ממחוות רצון טוב, העניקה משפחת המלוכה הסיאמית חתולים מתנה, וכך הגיעו הסיאמיים לאירופה, שם צברו במהירות פופולריות בזכות המראה המעודן והאופי הייחודי. בשנת 1878 הוענק חתול סיאמי בשם "סיאם" לנשיא ארה"ב רתרפורד ב' הייז ולאשתו לוסי, על ידי הקונסול האמריקאי בבנגקוק.

הוא נחשב לסיאמי הראשון שהגיע לאמריקה. כמה שנים אחר כך, ב־1884, הקונסול הבריטי אדוארד בלנקווי גולד הביא זוג רבייה סיאמי לאחותו, ליליאן ג'יין גולד, שהייתה בין מקימי מועדון החתולים הסיאמיים הבריטי בשנת 1901. מרבית החתולים הסיאמיים הבריטיים של ימינו מתייחסים ל־11 יבואנים מקוריים בלבד.

איגוד חובבי החתולים (CFA) הכיר רשמית בגזע כבר ב־1906, מה שהפך את הסיאמי לאחד הגזעים הראשונים שהוכרו בעולם. בשנות ה־50 וה־60 הגיעו הסיאמיים לשיא פופולריות בינלאומית, ומאז הם נחשבים לאחד הגזעים הידועים והאהובים ביותר. כיום הם מוכרים בכל ארגוני החתולים הגדולים. חתולים סיאמיים ארוכי שיער נרשמים בדרך כלל כבלינזים .