חתול טויגר: מידע על מאפיינים, אישיות וגזעים

השווה גזע

ארץ מוצא

אַרצוֹת הַבְּרִית

גוֹבַה

20-25 ס"מ

משקל מבוגר

3-7 ק"ג

תוחלת חיים

12-15 שנים

אישיות וטמפרמנט

למרות שמו הפרוע והמראה האקזוטי שמזכיר נמר צעצוע, חתול הטויגר הוא 100% חתול בית. הגורים המתוקים האלה אוהבים את המשפחה שלהם ומסתדרים נהדר עם אנשים בכל גיל. הם לא רק מתחברים לבני אדם, אלא גם יוצרים בקלות חברויות עם חיות אחרות. חתולי טויגר ידידותיים וחברותיים, אבל הם גם יודעים להעסיק את עצמם כשהבעלים יוצאים מהבית .

אם אתם יודעים שתבלו מחוץ לבית שעות ארוכות, ייתכן שזה לא הגזע האידיאלי בשבילכם. מצד שני, אם תבחרו לגדל שניים יחד – הם ישחקו ויבדרו זה את זה, וישמחו במיוחד לקבל את פניכם כשתחזרו.

טיפול

תְזוּנָה

טיפוח

פעילות גופנית

בְּרִיאוּת

לחתול הטויגר אין צרכים תזונתיים מיוחדים, אבל תזונה איכותית היא המפתח לבריאות טובה ולחיים ארוכים. אם אינכם נוהגים להאכיל במזון טרי, כדאי לבחור במזון יבש או רטוב של מותג איכותי – כזה שבו בשר או דג אמיתי מופיעים כמרכיב הראשון ברשימת הרכיבים.

לחתול הטויגר פרווה קצרה מאוד, אך בעלת מרקם עבה וקטיפתי. החתולים האלה נהנים מצחצוח קבוע – לפחות פעם או פעמיים בשבוע. אמנם הם יודעים לטפח את עצמם היטב, אך הצחצוח מסייע להפחית נשירה ולמנוע היווצרות כדורי שיער.

מכיוון שטויגרים פעילים במיוחד, מומלץ גם לקצוץ להם ציפורניים באופן קבוע. בנוסף, כדאי להרגיל את החתול לצחצוח שיניים כמה פעמים בשבוע – הרגל שיתרום לבריאותו לטווח ארוך. כל שגרת טיפוח תהיה הרבה יותר פשוטה אם תתחילו להרגיל את החתול כבר מגיל צעיר.

חתולי טויגר נוטים להיות מאוד פעילים. הם אוהבים לטפס על עמודי גירוד ומגדלי חתולים, לקפוץ מרהיט לרהיט ולרוץ בבית במהירות הבזק. בנוסף, הם נהנים מאוד לשחק בצעצועים, במיוחד כשהבעלים משתתפים במשחק. כדאי לבחור להם צעצועים שמפעילים לא רק את הגוף אלא גם את הראש.

לטויגרים יש אינטליגנציה גבוהה במיוחד, ולכן פאזלים וצעצועים אינטראקטיביים מתאימים להם מאוד. מעבר לכך, מדובר בחתולים שקל יחסית לאמן. אפשר ללמד אותם טריקים קטנים, וגם לנסות טיולים ברצועה – דרך נהדרת להוציא מהם אנרגיה, ובו בזמן לאפשר להם ליהנות מהחוץ בצורה בטוחה.

לחתולי הטויגר יש מוניטין של בריאות טובה, אך חשוב לדעת שהם עלולים לרשת גם כמה בעיות רפואיות מאבותיהם הבנגליים. אצל חלק מהחתולים עלול להתפתח קטרקט, ואצל אחרים ייתכנו מחלות לב כמו קרדיומיופתיה היפרטרופית או אוושה בלב.

הִיסטוֹרִיָה

חתולי הטויגר הם תוצאה של גידול מבוקר בין חתולי בנגל לבין חתולים ביתיים קצרי שיער בעלי סימוני טאבי. את הגזע פיתחה בסוף שנות ה־80 המגדלת ג'ודי סוגדן, ממגורת EEYAA שבקליפורניה, במטרה ליצור חתול ביתי עם מראה פראי של נמר – פרווה כתומה עד אדומה־חומה, פסים ברורים לכל אורך הגוף ומבנה פנים המזכיר חתול בר. הרעיון התחיל כאשר סוגדן הבחינה שלחתולתה, מילווד שארפ שוט, יש סימני פנים עגולים שמזכירים נמר.

היא חיברה אותו עם חתול טאבי ביתי קצר שיער בשם Scrapmetal ועם חתול בנגל בשם Millwood Rampled Spotskin – וכך החלה תוכנית הגידול. ב־1993 נוספה דמות מפתח נוספת לסיפור: חתול רחוב מקשמיר, הודו, בשם Jammu Blu, שנבחר בזכות סימנים ייחודיים בין האוזניים במקום הפסים הרגילים. בסך הכול השתמשו בכ־40 חתולים שונים כבסיס, רבים מהם חתולי בית מפוספסים. אותה שנה הייתה משמעותית במיוחד, אליס מקי ואנתוני האצ'רסון הצטרפו לפרויקט, ויחד פעלו לקראת הכרה רשמית בגזע.

באותה שנה גם קיבל הטויגר הכרה לרישום בלבד על ידי איגוד החתולים הבינלאומי (TICA). בשנת 2007, TICA העניק לגזע מעמד אליפות, אם כי גם כיום הוא נחשב לאחד הגזעים הנדירים ביותר בעולם.

האם ידעת?

חתולי טויגר מציגים על גבי פרוותם נצנוצים מוזהבים, שמבליטים עוד יותר את הצבע העשיר ואת דוגמת הפסים הייחודית המזכירה נמר.

האם ידעת?

ג'ודי סוגדן, בתה של ז'אן מיל – מפתחת גזע הבנגלי – גידלה בעצמה חתולי בנגל באופן פעיל. מתוך הניסיון הזה נולד הרעיון לפתח גזע חדש בעל מראה פראי אך אופי ביתי: הטויגר.

האם ידעת?

נכון לשנת 2020, ישנם פחות מ־500 חתולי טויגר רשומים ברחבי העולם – מה שהופך אותו לאחד מגזעי החתולים הנדירים ביותר.

תקן הגזע

עיניים

עיניו של חתול הטויגר צריכות להיות קטנות עד בינוניות בגודלן, בעלות צורה עגולה עם מעין "קפוצ'ון" עדין בחלק הפנימי העליון.

רגליים וכפות

רגליו של חתול הטויגר צריכות להיות באורך בינוני, כך שהמרווח בין הגוף לקרקע ישתווה לעומק הגו. כפות הרגליים גדולות ובולטות, עם אצבעות ארוכות שמדגישות פרקי אצבע מובחנים.

זָנָב

לחתול הטויגר זנב ארוך מאוד, דמוי חבל, שמסתיים בקצה מעוגל ורך למראה.

תקן הגזע

גוּף

גופו של חתול הטויגר צריך להיות גדול וארוך יותר מזה של חתול בית רגיל, כשהכול נשמר בפרופורציות נכונות לשאר חלקי הגוף. הגפיים הקדמיות אמורות לשדר עוצמה וחוזק, והכתפיים אף עשויות לבלוט כך שהן "שוברות" את קו הגב. החזה רחב ועמוק, מה שמוסיף לרושם של חתול חזק ומרשים. הצורה הכללית של הגוף צריכה להציג קווים מתגלגלים ורכים, ולא מראה גושי או מסורבל. נקבות, באופן טבעי, ייראו עדינות יותר ובעלות מבנה פחות אתלטי בהשוואה לזכרים.

רֹאשׁ

לחתול הטויגר ראש בינוני בגודלו, בעל מבנה ארוך, רחב ועמוק. מהצד, הראש נראה כמו חצי משושה – צורה שמודגשת על ידי נקודות זוויתיות בסנטר, באף, במצח ובחלק האחורי של הגולגולת. הסנטר צריך להיות חזק, רחב ועמוק; הלוע מוגדר וברור, והאף שרירי, ארוך ובעל קו מעוגל, כשהוא מתרחב לקראת הקצה כך שרוחבו לפחות כרוחב המרחק בין העיניים. מבט מקדימה מגלה פנים היוצרות צורת לב מוארכת הפוכה – מהמצח ועד לכריות השפם המעוגלות היטב.

אוזניים

אוזניו של חתול הטויגר צריכות להיות בינוניות בגודלן, מעוגלות בקצוות וממוקמות כך שיתאימו לקווי הצד של הראש ולחלקו העליון. אוזניים בצורת "לינקס" עם קצוות מחודדים נחשבות לתכונה לא רצויה.

פרווה

לחתול הטויגר פרווה קצרה, כשלעיתים ייתכנו סימנים מעט ארוכים יותר מצבע הרקע. מקובל למצוא גם "קשקושים" או אזורים שבהם הפרווה מעט ארוכה יותר באזור הרקות. פרוות הטויגר אמורה להיות עבה, מבריקה ויוקרתית, עם תחושה רכה וקטיפתית במיוחד.

צֶבַע

הצבע המותר היחיד אצל חתולי הטויגר הוא טאבי חום. סימוני הטאבי צריכים להיות כהים וברורים מאוד, על גבי רקע בצבע עשיר וססגוני, הנע בין אדמדם לכתום. הסימונים אינם אמורים להיות אחידים – אלא משתנים ויוצרים פסים אנכיים מסועפים או שבורים, ליצירת תבנית אקראית. בפנים הסימונים צריכים ליצור דוגמה עגולה, ועל פני כל הפרווה רצוי לראות פיזור עדין של "נצנוצי" זהב המוסיפים מראה ייחודי וזוהר.

מאמרים קשורים

הצג הכל