בנגלי: מידע על מאפיינים, אישיות וגזעים

השווה גזע

ארץ מוצא

אַרצוֹת הַבְּרִית

גוֹבַה

33-41 ס"מ

משקל מבוגר

3-7 ק"ג

תוחלת חיים

12-20 שנים

אישיות וטמפרמנט

עם מראה אקזוטי התואם את שמו, מקורו של החתול הבנגלי הוא הכלאה בין החתול הנמר האסייתי לחתול מבוית. מספר גזעים שימשו בהתפתחותו של החתול הבנגלי, כולל החתול המאו המצרי, אוסיקט, חבשי, בורמזי, אמריקאי קצר שיער וחתולים קצרי שיער ביתיים.

כיום, חתולים בנגליים הם תוצר של הכלאה בין שני חתולים בנגליים גזעיים. חתולים בנגליים שובבים ופעילים, והם חיות מחמד מצוינות. החתולים המדהימים האלה נהנים מחיבה ומפתחים קשרים הדוקים עם בני משפחתם, אך הם מעט פחות מנומסים מכמה כלאיים אחרים של חתולי בר.

למרות שהם עשויים להתכרבל מדי פעם, חתולים בנגליים הם הכל חוץ מ"תפוחי אדמה של ספה". גזע פעיל מאוד זה זקוק להרבה פעילות יומיומית ומשחק כדי לשגשג. חתולים בנגליים אוהבים לטפס, וכמו בני דודיהם הפראיים השוכנים בג'ונגל, הם מחפשים נקודות תצפית גבוהות שמהן יוכלו להשקיף על הסביבה שלהם. הם סקרנים מאוד, אוהבים להיות באמצע כל דבר, ונהנים ללמוד כיצד דברים פועלים. חתולי בנגל ידועים לשמצה בפתיחת דלתות, הפעלת מתגי תאורה, שטיפת אסלות, ריקון ארונות ועוד.

טיפול

תְזוּנָה

טיפוח

תַרגִיל

בְּרִיאוּת

בדיוק כמו בני דודיהם הפראיים, גם החתולים הבנגליים זקוקים לתזונה המבוססת בעיקר על בשר במיוחד אם הם משתייכים לאחד משלושת הדורות הראשונים (F1–F3). רוב המזונות המסחריים הסטנדרטיים עשירים מדי בפחמימות, מה שהופך אותם לפחות מתאימים לבנגלים. מזון משומר, טרי או נא – המכיל אחוז גבוה של חלבון מהחי נחשב לבחירה טובה יותר התואמת את הצרכים התזונתיים הייחודיים של הגזע.

למרות שחתולים בנגליים מסוגלים לטפח את עצמם היטב, הם מעריכים תשומת לב וייהנו מצחצוח קבוע. הברשה שבועית מסייעת לשמור על פרווה מבריקה ומפחיתה נשירה. מומלץ ללמד את החתול לקבל גזירת ציפורניים כבר מגיל צעיר, וכן להרגיל אותו לצחצוח שיניים יומיומי, לשמירה על היגיינת פה ובריאות כללית.

חתולים בנגליים זקוקים להרבה יותר פעילות גופנית מהחתול הממוצע. בעוד שרוב החתולים מבלים את עיקר זמנם בשינה, הבנגלים, במיוחד בגיל צעיר, דורשים מפגשי משחק יומיומיים מרובים. כשאומרים שלחתולי בנגל יש רמות אנרגיה גבוהות, מתכוונים לכך באמת.

הם ידועים בכך שהם מזנקים ברחבי הבית, קופצים על רהיטים, ומתרוצצים ללא הפסקה. משחק אינטראקטיבי הוא חיוני לרווחתם הנפשית והפיזית, וגם עוזר להציל את הריהוט שלכם מנזק. צעצועי טיזר, לייזרים וצעצועים חשמליים שמעודדים פעילות הם חיוניים.

חשוב לספק יותר מעמוד גירוד אחד, ולהשקיע גם במגדל חתולים גבוה שיאפשר להם לטפס ולצפות מלמעלה. בעלי בנגלים רבים משתמשים גם בגלגלי כושר,דמויי גלגל אוגרים, כדי לאפשר לחתול שלהם לפרוק אנרגיה בבטחה בתוך הבית. ככל שתעשירו את סביבת המגורים של החתול, כך ייטב.

חתולי בנגל רבים נהנים גם מטיולים ברצועה. אם אימצתם גור צעיר, התחילו להרגיל אותו לרתמה כבר מהשלבים הראשונים. טיולים מבוקרים בחוץ מהווים מקור מצוין לפעילות גופנית – ומספקים גירוי מנטלי חשוב לחתול סקרן ואינטליגנטי כמו הבנגל.

כמו גזעים רבים אחרים, גם לחתולים הבנגליים יש פוטנציאל לפתח מספר בעיות בריאותיות מוכרות. בין הדאגות הבולטות נמנות מחלות עיניים כגון קטרקט וניוון רשתית מתקדם (PRA). צורתה התורשתית של PRA אינה מוגבלת לחתולים מבוגרים בלבד, היא עלולה להופיע כבר בגיל 12 שבועות, ובסופו של דבר גורמת לעיוורון.

לצערנו, אין כיום תרופה למחלה זו. חלק מהגורים נולדים עם תסמונת "חתלתול שטוח חזה", מצב שלרוב מזוהה מוקדם על ידי המגדל. עם טיפול מתאים, רבים מאותם גורים יכולים להתפתח לחתולים בריאים ופעילים. בעיה נוספת שעשויה להופיע היא לוקסציה של הפיקה, הפרעה במפרקי הברך שגורמת להחלקת הפיקה הצידה.

מצב זה עלול לפגוע בניידות ולגרום לאי נוחות, בעיקר בגיל מבוגר. בנוסף, אחוז קטן מהחתולים הבנגליים מפתחים קרדיומיופתיה היפרטרופית (HCM) – מחלת לב תורשתית שגורמת לעיבוי שריר הלב. למרות שמגדלים יכולים לבדוק חתולים לבוגרי איוושה, לא ניתן לחזות באופן מוחלט האם הדורות הבאים יישאו את המחלה. חשוב להבין שאין קו גידול שהוא חף לחלוטין מ־HCM.

הִיסטוֹרִיָה

חובבי חתולים החלו להתנסות בהכלאה של חתול נמר אסיאתי לפני יותר מ-200 שנה, אבל החתול הבנגלי שאנו מכירים ואוהבים היום לא הופיע עד שנות ה-60, כאשר ד"ר ווילארד סנטרוול מאוניברסיטת לומה לינדה החל להכליא חתולי נמר אסיה כדי לראות אם הם יעבירו את החסינות שלהם ללוקמיה חתולית לצאצאים היברידיים. למרות שהחסינות לא הועברה הלאה, משהו גדול אכן נבע מאותם ניסויים מוקדמים: תחילתו של גזע חתולים חדש עתידי.

עברו עשרות שנים עד שחתולי הבנגל הפכו לגזע סטנדרטי ומוכר. בשנת 1980, ד"ר ווילרד סנטרוול שלח כמה מהחתולים הבנגליים שלו אל ז'אן מיל, מגדלת ומפתחת גזעים ידועה, שהייתה נחושה ליצור חתול ביתי בעל מראה פראי. מטרתה הייתה כפולה: מצד אחד, לעורר מודעות ולהפחית את השימוש בפרוות חיות כאופנה; ומצד שני, לצמצם את הביקוש לחתולי בר שנלכדים ונמכרים באופן בלתי חוקי לתעשיית חיות המחמד

הגזע פותח עוד בתוספת של טורי אוף דלהי, חתול רחוב ביתי שיובא מהודו. מגדלים אחרים גילו שחתולי מאו מצריים היו מועמדים מצוינים להזדווגות עם חתולי נמר אסיאתי, כשהצלבה הובילה לבנגלים מנומרים ויפים.

איגוד החתולים הבינלאומי (TICA) הכיר בחתול הבנגל כגזע ניסיוני בשנת 1983, והעניק לו הכרה מלאה עשור לאחר מכן – בשנת 1993. איגוד חובבי החתולים (CFA) הצטרף גם הוא והעניק לגזע הכרה רשמית בשנת 2016.

קרא עוד

האם ידעת?

חתולי בנגל ידועים באהבתם הבלתי רגילה למים – והם ממש לא חוששים להירטב. רבים מהם יצטרפו לבעליהם למקלחת, יקפצו בהתלהבות לכיור נוטף מים או אפילו לאמבטיה מלאה.

האם ידעת?

החתול הבנגלי הוא גזע חתולי הבית היחיד שמותר להציג בו רוזטות בתערוכות מטעם איגוד חובבי החתולים (CFA). הדפוס הייחודי הזה, שמזכיר את עורם של יגוארים, אוצלוטים ונמרים, מעניק לבנגל מראה פראי ומרהיב, ומבדיל אותו באופן מובהק מגזעי חתולים אחרים.

האם ידעת?

בנגלים מהדור הראשון, הידועים כ־F1, הם תוצאה של הכלאה ישירה בין חתול נמר אסייתי (Asian Leopard Cat) לחתול ביתי. בנגל F2 שייך לדור השני, F3 לשלישי, F4 לרביעי וכן הלאה. ככל שהחתול שייך לדור מתקדם יותר, כך מתרחקת ההשפעה הישירה של החתול הפראי.

תקן הגזע

עיניים

לעיניים יש צורה עגולה עד אליפסה. הם גדולים ומרוחקים זה מזה. לחתולים בנגלים בעלי נקודת לינקס חייבת להיות עיניים כחולות; לחתולים בצבעי פרווה אחרים עשויים להיות עיניים מכל צבע.

רגליים וכפות

הרגליים באורך בינוני ארוך עם שרירים משמעותיים. הרגליים האחוריות ארוכות מעט מהרגליים הקדמיות. הכפות גדולות וטחונות, ופרקי האצבע נראים בולטים.

זָנָב

לחתול הבנגלי יש זנב באורך בינוני פרופורציונלי לגוף. הזנב עבה עם קצה מחודד וקצה מעוגל.

תקן הגזע

גוּף

החתולים הבנגליים הם בגודל בינוני עד גדול, עם גוף חלק ושרירי. החלק האחורי מעט גבוה מהכתפיים.

רֹאשׁ

הראש רחב, עם צורת טריז שונה. עדיפים קווי מתאר מעוגלים ועצמות לחיים גבוהות. הראש מעט קטן ביחס לגוף החתול. זכרים בוגרים עשויים להציג לסתות.

אוזניים

אוזניו של חתול בנגל הן בגודל בינוני עד קטן עם בסיסים רחבים וקצות מעוגלים. הם מרוחקים זה מזה, ועוקבים אחר קווי המתאר של הפנים במבט מלפנים. כשצופים בפרופיל, האוזניים מציגות הטיה קלה קדימה. בעוד ציוץ אינו רצוי, ריהוט קל ואופקי מקובל.

פרווה

לחתול הבנגלי פרווה קצרה, רכה ומשיית, השוכנת בצמוד לגוף ומעניקה לו מראה מהודק ואלגנטי. רצוי שיהיה לשער הברק הטבעי האופייני לגזע המכונה גם "glitter" שמעניק לפרווה מראה נוצץ בקצוות. לבנגלים מסוימים עשויה להיות פרווה ארוכה, זן המוכר בנפרד מהבנגל קצר השיער. בנגלים ארוכי שיער מוצגים בנפרד בתחרויות, ולעיתים מכונים גם "בנגלים קאשמיריים" (Cashmere Bengals).

צֶבַע

חתולים בנגליים מופיעים במגוון מרהיב של צבעים ודוגמאות. הרוזטות והכתמים האופייניים מוצגים לרוב על תבנית טאבי מנוקדת (spotted/rosetted tabby), אך קיימת גם דוגמת שיש (marbled) – שהיא אינה זהה לטאבי קלאסי, ואינה כוללת דפוסים מעגליים או בצורת "בול". רוזטות וכתמים יכולים להופיע גם בתוך דפוסי השיש, ומוסיפים נופך דרמטי למראה הכללי של החתול.

מבחינת צבעים, חתול בנגל יכול להגיע במגוון רחב של גוונים, בהם: טאבי חום, טאבי כסף שחור, טאבי כחול, טאבי כסף כחול, נקודת לינקס כחולה (blue lynx point), טאבי פחם (charcoal) ודפוסים מלניסטיים (melanistic).

גם דפוסי עשן (smoke) נחשבים רצויים במיוחד. צבע עור האף ורפידות כפות הרגליים אמורים להתאים לגוון הפרווה – ולשקף את הצבע הכללי של החתול. שילוב של דפוס ייחודי עם ברק מבריק בפרווה מעניק לבנגל את מראהו הפראי והמרהיב.

מאמרים קשורים

הצג הכל