דלקת הלחמית בחתולים: גורמים, תסמינים וטיפול

בעיות עיניים נפוצות אצל חתולים, כאשר דלקת הלחמית היא אחת השכיחות ביותר. לרבים יש היכרות כללית עם המונח “דלקת הלחמית”, ואם החתול שלהם מפתח עיניים דומעות וכואבות למראה, הם עשויים לחשוב שזה המצב.

מטרת מאמר זה היא להסביר בצורה ברורה את הנושא של דלקת הלחמית, ולעזור לבעלי חתולים להבין טוב יותר כיצד להתמודד עם הבעיה הנפוצה הזו.

מהי דלקת הלחמית?

הבנה מדויקת של המונחים הרפואיים יכולה לעזור להבין טוב יותר את המצב. ניתן לפרק את המונח “דלקת הלחמית” למספר חלקים:

• הסיומת “דלקת” מתייחסת לתהליך דלקתי. לכן, “דלקת הלחמית” פירושה דלקת של הלחמית.
  הלחמית היא קרום עדין ושקוף שמצפה את ארובת העין של החתול, מכסה את גלגל העין ואת החלק הפנימי של העפעפיים — מעין שכבת הגנה דקה.
• דלקת היא תגובה של הגוף לפגיעה או גירוי, והיא מתבטאת באדמומיות, חום, כאב, נפיחות ופגיעה בתפקוד.
• במקרה של דלקת הלחמית, הגירוי גורם לכך שרירית העין הופכת אדומה, רגישה ונפוחה, והעין אינה מתפקדת כרגיל.

גורמים לדלקת הלחמית בחתולים

ישנם חמישה גורמים עיקריים לדלקת הלחמית אצל חתולים:

• וירוסים
• חיידקים
• חומרים מגרים מהסביבה
• אלרגיות
• טראומה (פגיעה)

דלקת לחמית הנגרמת על ידי וירוסים או חיידקים היא הסיבה הנפוצה ביותר אצל חתולים. מעניין לציין שאצל כלבים התמונה שונה — שם גורמים שאינם זיהומיים, כמו חומרים מגרים או אלרגיות, נפוצים יותר.

1. זיהומים ויראליים

ישנם שני וירוסים נפוצים שעלולים לגרום לדלקת הלחמית בחתולים. וירוסים אלה ידועים שניהם באופן כללי בשם “נגיפי שפעת החתולים”. בנוסף לדלקת הלחמית, וירוסים אלה גורמים לעתים קרובות גם לסימנים אחרים של זיהום בדרכי הנשימה העליונות, כולל התעטשות.

• וירוס הרפס חתולי (FHV) הוא הגורם הנגיפי השכיח ביותר לדלקת הלחמית בחתולים. רוב הגורים מוגנים מפני נגיף זה על ידי החיסונים השגרתיים הסטנדרטיים, אך לפעמים הם כבר קלטו את הנגיף כשהם צעירים מאוד, וחתולים אחרים עלולים לקלוט את הנגיף כי הם לא חוסנו כראוי. בדיוק כמו פצעי קור הרפס סימפלקס בבני אדם, וירוס ההרפס החתולי יכול להישאר במערכת לטווח ארוך. בדרך כלל, חתול יסבול מהתקפים חוזרים ונשנים של עיניים כואבות קלות עם הפרשות לסירוגין. אם חתול נגוע כרוני נלחץ, מערכת החיסון מדוכאת זמנית, והנגיף יהפוך לפעיל יותר, ויגרום לחזרה של דלקת הלחמית. זה דומה לאופן שבו פצעי קור אנושיים יכולים להתלקח כאשר אנשים לחוצים. חתולים עם דלקת הלחמית של וירוס הרפס חתולים לעולם אינם נרפאים לחלוטין, אך עם התרופות הנכונות, ניתן לשמור על הסימנים תחת שליטה, ולשמור עליהם בנוחות.
• וירוס קליצי, הידוע גם כ-FCV (ובאנגלית Calicivirus) הוא הגורם הנגיפי השני השכיח לדלקת הלחמית. שוב, זה כלול בתוכנית החיסונים הרגילה של חתלתול, וזה נפוץ יותר אצל גורים צעירים שטרם חוסנו, או חתולים מבוגרים שאינם מוגנים. עם FCV יש לעתים קרובות סימנים אחרים, כולל טמפרטורה גבוהה וכיב של הלשון ורירית הפה.

בנוסף לשני נגיפי השפעת הללו, גם נגיף הכשל החיסוני בחתולים (FIV) עלול לגרום לדלקת הלחמית כאחד מהסימנים האפשריים אצל חתולים נגועים.

2. זיהומים חיידקיים

לא רק וירוסים עלולים לגרום לדלקת עיניים בחתולים — גם חיידקים מסוימים, כגון מיקופלסמה או כלמידופילה, יכולים להיות הגורם.

3. גורמים סביבתיים

דלקת הלחמית מוגדרת על ידי דלקת בעין ומסביב, המובילה לאדמומיות, הפרשות ועפעף שלישי נפוח ובולט.

אם חתול נחשף לאבק, אבקות, תרסיסים או אדים ממקורות שונים, העיניים עלולות להתגרות — דבר שעלול להוביל להתפתחות דלקת הלחמית.

4. אלרגיות

חתולים יכולים לפתח תגובות אלרגיות למגוון גורמים, כגון אבקנים ואבק, והדבר עלול להוביל להתפתחות דלקת הלחמית.

5. טראומה

אם חתול סובל מפציעה בעין, רירית העין עלולה להגיב בדלקת, שתתבטא כדלקת הלחמית. פציעות יכולות להיגרם כתוצאה מקרבות בין חתולים (שריטות או נשיכות באזור העין), חדירת גוף זר (כמו זרעי דשא) או טראומות פיזיות אחרות.

בנוסף, בעיות מבניות כמו צמיחת ריסים לא תקינה או עפעפיים הפונים פנימה עלולות לגרום לגירוי מתמשך, ולהוביל לדלקת לחמית כרונית.

סימנים של דלקת הלחמית בחתולים

חתולים הסובלים מהבעיה עשויים להציג מספר סימנים קליניים אופייניים:

• אדמומיות של רירית העין, המעניקה מראה של “עין ורודה” או “עין אדומה”
• הפרשות מהעין — לעיתים שקופות ולעיתים צהובות או ירוקות. כאשר דרכי הדמעות נסתמות, ייתכנו גם סימני דמעת הנראים כפסים על הלחיים
• העין עשויה להיות עצומה חלקית, והחתול עלול לפזול
• מצמוץ מוגבר
• העפעף השלישי עשוי להיות נפוח ובולט, ולעיתים נראה בזווית של אחת או שתי העיניים

אבחון של דלקת הלחמית בחתולים

יש לקחת חתול עם דלקת לחמית לבדיקה אצל וטרינר, שיבצע בדיקת עיניים יסודית, כולל הערכה של המבנים סביב העין ובדיקה מפורטת של העין עצמה. במידת האפשר, חשוב לזהות את הגורם המדויק לדלקת.

האבחון עשוי לכלול בדיקות דם, לקיחת דגימות מהעין ובדיקות נוספות. לא בכל מקרה יש צורך בכל הבדיקות, ולעיתים שיקולים כלכליים או חומרת המצב משפיעים על ההחלטה. הווטרינר יכוון לגישה המתאימה ביותר.

ניתן לקחת דגימות מרירית העין לבדיקות PCR לזיהוי נגיף הרפס חתולי או כלמידופילה, וכן להשתמש בדגימות מתאימות לבדיקת נגיף הקליצי, בהתאם לצורך.

טיפול והחלמה

טיפול בדלקת הלחמית בחתולים כולל בדרך כלל טיפות עיניים ומשחות. בהתאם לגורם הבסיסי, ייתכן שהחתול שלך יזדקק לאנטיביוטיקה או תרופות אנטי-ויראליות.

הטיפול תלוי בגורם לדלקת, אך לרוב יינתנו טיפות או משחה לעיניים על ידי הווטרינר. אפשרויות הטיפול עשויות לכלול:

• טיפות עיניים אנטי־ויראליות לשימוש מקומי
• תרופות אנטי־ויראליות דרך הפה
• אנטיביוטיקה מקומית
• תרופות נוגדות דלקת במקרים מסוימים