סרטן ריאות בחתולים: גורמים, תסמינים וטיפול

כמו בבני אדם, סרטן ריאות אצל חתולים יכול להיות רציני ביותר, וכבעלי חיית מחמד, זה יכול להיות זמן מפחיד מאוד. לדעת אילו תסמינים לחפש ומה קורה לאחר האבחון פירושו שאתה מוכן לחלוטין אם החתול שלך מאובחן עם גידול ריאות.

מהו סרטן ריאות אצל חתולים?

“סרטן” מתייחס לצמיחה בלתי תקינה של תאים—הם גדלים ומתרבים במספרם ובגודלם, ואינם מגיבים לאותות ה”עצירה” הרגילים של הגוף. כאשר תאים אלה מצטברים, הם יוצרים גוש הנקרא “גידול”.

סרטן ריאות (ניאופלזיה ריאתית) הוא כל סוג של גידול המתפתח בריאות. מצב זה עלול להיות בעייתי, שכן הגידול תופס מקום חיוני הדרוש לריאות כדי לתפקד בצורה תקינה.

סוגי סרטן ריאות בחתולים

סרטן ריאות ראשוני

גידולים שגדלים תחילה בריאות, במקום לשלוח גרורות שם ממקומות אחרים בגוף, נקראים גידולי ריאה ‘ראשוניים’.

הם נדירים למדי בחתולים, ומהווים פחות מ-1% ממקרי הסרטן בחתולים – אם כי סוגי גידולים אלה נמצאים במגמת עלייה.

גידולי ריאה ראשוניים משפיעים בדרך כלל על חתולים מבוגרים (גיל ממוצע 12 שנים), ועשויים להיות שכיחים יותר בחתולים פרסיים.

הגידול הראשוני הנפוץ ביותר בריאות אצל חתולים הוא אדנוקרצינומה ריאתית, שיכולה להתפתח מהסמפונות (הצינורות שמובילים אוויר לריאות) או מהאלוואולות (שקיקי האוויר). סוגים נוספים של סרטן ריאות בחתולים כוללים קרצינומה של תאי קשקש וקרצינומה ברונכיו-אלוואולרית.

גידולי ריאה ראשוניים הם לרוב ממאירים, וכשלושה רבעים מהם שולחים גרורות לחלקים אחרים בגוף, כגון בלוטות הלימפה, העצמות או הכבד. תסמונת “ריאה-אצבעות” בחתולים היא תופעה מוכרת, שבה גידול בריאות מתפשט לאצבעות הרגליים, וגורם לנפיחות ולצליעה.

לעיתים, נפיחות זו היא הסימן הראשון לסרטן ריאות אצל חתולים, אך במקרים רבים בשלב זה המחלה כבר מתקדמת, ולמרבה הצער הפרוגנוזה במצב כזה אינה טובה.

סרטן ריאות משני

סוגים רבים של סרטן יכולים להתפשט לריאות מאזורים אחרים בגוף, מצב הנקרא “גידול ריאות משני” או “גרורתי”. כמעט כל גידול ממאיר עשוי לשלוח גרורות לריאות, אך סוגים כמו לימפומה, סרטן בלוטות החלב ואוסטאוסרקומה נוטים במיוחד להתפשט לשם.

מאחר שגידולים רבים יכולים לשלוח גרורות לריאות, סרטן ריאות משני נפוץ הרבה יותר מאשר סרטן ריאות ראשוני.

גורמים לסרטן ריאות בחתולים

הגורמים המדויקים לסרטן ריאות בחתולים אינם מובנים היטב. מוצע כי רטרו-וירוסים וחשיפה לעשן טבק סביבתי עשויים להיות גורמי סיכון, אך איננו יודעים דבר סופי.

הגורמים לסרטן ריאות אצל חתולים אינם מובנים במלואם. ידוע שמספר המקרים נמצא בעלייה, אך לא ברור האם זה נובע מתוחלת חיים ארוכה יותר, מודעות גבוהה יותר, השקעה גדולה יותר במחקר, שיטות הדמיה מתקדמות, גורמים גנטיים או חשיפה מוגברת לחומרים מסרטנים. סביר להניח שמדובר בשילוב של כמה גורמים יחד.

קיימת השערה שלרטרו־וירוסים כמו FeLV ו־FIV עשויה להיות השפעה מסוימת על הסיכון להתפתחות סרטן ריאות אצל חתולים. במינים אחרים, חלק מגידולי הריאה קשורים לרטרו־וירוסים, וידוע כי FeLV מגביר את הסיכון ללימפומה. עם זאת, נכון להיום אין עדויות לכך שזה נכון גם לגבי גידולי ריאה ראשוניים בחתולים.

קרא עוד: וירוס לוקמיה חתולית: גורמים, תסמינים וטיפול

בדומה לבני אדם, ייתכן שגם אצל חתולים חשיפה לעשן סיגריות (עשן טבק סביבתי) מהווה גורם סיכון להתפתחות גידולי ריאה. אף שאין כיום הוכחה ישירה לכך, ידוע ששאיפה פסיבית של עשן מעלה את הסיכון לגידולים מסוימים בחלל הפה אצל חתולים, וכן מגדילה את הסיכון לסרטן ריאות אצל בני אדם וכלבים.

למעשה, במובנים מסוימים חתולים אף חשופים יותר לנזקי עישון פסיבי—מאחר שהם עלולים לבלוע את הרעלים שהצטברו על פרוותם במהלך הטיפוח.

תסמינים של סרטן ריאות חתולים

גידולי ריאה אצל חתולים הם לעיתים קרובות ללא תסמינים—חתולים מצטיינים בהסתרת סימני מחלה, ולכן ייתכן שלא יופיעו סימנים במשך זמן רב. למעשה, כשליש מגידולי הריאה מתגלים במקרה, במהלך צילום רנטגן שנעשה מסיבה אחרת.

כאשר כן מופיעים סימנים, קוצר נשימה הוא תסמין שכיח, כמו גם נשימה מהירה (טכיפניאה). סימנים נוספים יכולים לכלול התנשפות, מאמץ בטני בזמן נשימה, צפצופים, שיעול וירידה ביכולת הפעילות.

בנוסף, במסגרת תסמונת “ריאה-אצבעות”, צליעה הנגרמת מנפיחות באצבעות או הפרשות מאזור הציפורניים עשויה גם היא להעיד על סרטן ריאות.

תסמינים נוספים של סרטן ריאות כוללים:

• לְהִשְׁתַעֵל
• תפעיל חוסר סובלנות
• הִתנַשְׁמוּת
• תַרְדֵמָה
• הֲקָאָה
• חוסר תיאבון (אנורקסיה)
• ירידה במשקל
• צליעה
• הפרשות ממיטות ציפורניים
• צפצופים
• חום
• שותה יותר מהרגיל
• משתין יותר מהרגיל
• נשירת שיער

אם הווטרינר חושד בסרטן ריאות, הצעד הראשון יהיה לבצע בדיקה גופנית מלאה, כולל האזנה לבית החזה. לאחר מכן מבוצעות לרוב בדיקות דם (ביוכימיה והמטולוגיה) כדי להעריך שינויים באיברים שעשויים להעיד על התפשטות הסרטן.

בדיקות אלו גם מסייעות להעריך את הבטיחות של הרדמה. השלב הבא הוא הדמיה—באמצעות צילומי חזה או סריקות CT—שמאפשרת להעריך את גודל הגידול ולזהות אפשרות של גרורות.

לאחר זיהוי הגידול, חשוב לבדוק האם קיימת התפשטות לאיברים נוספים. מאחר שכשלושה רבעים מגידולי הריאה שולחים גרורות, הווטרינר ינסה לקבוע לאן התפשט הסרטן כדי להעריך פרוגנוזה ולהתאים תוכנית טיפול.

ייתכן שיהיה צורך לקחת דגימות מהגידול ולבדוק גם בלוטות לימפה סמוכות, שהן אזורים שכיחים לגרורות. הדגימות נאספות בדרך כלל באמצעות שאיבת מחט עדינה (FNA), והתאים נשלחים לפתולוג במעבדה לציטולוגיה.

אם בדיקת FNA אינה מספקת מידע מספק, ניתן לקחת ביופסיה גדולה יותר של רקמת הריאה תחת הרדמה לצורך בדיקה היסטופתולוגית.

טיפול בסרטן ריאות בחתולים

למרבה הצער, הפרוגנוזה לסרטן ריאות היא לרוב גרועה, כלומר הטיפול עשוי להיות פליאטיבי ולא מתמקד בריפוי המחלה.

למרבה הצער, סרטן ריאות אצל חתולים נושא לרוב פרוגנוזה לא טובה, והטיפול מתמקד פעמים רבות בגישה פליאטיבית—כלומר בהקלה על התסמינים ולא בריפוי מלא. הווטרינר שלכם עשוי להתייעץ עם אונקולוג וטרינרי כדי לקבוע את דרך הטיפול המתאימה ביותר.

במקרים מסוימים ניתן לבצע הסרה כירורגית של הגידול הראשוני או של אונת ריאה שלמה, במיוחד אם לא נמצאו גרורות. מדובר בניתוח חזה מורכב (תורקוטומיה), שמתבצע בדרך כלל במרכזים מתמחים בשל רמת הסיכון הגבוהה. כאשר קיימות גרורות, לרוב הניתוח אינו מצדיק את הסיכון.

כימותרפיה והקרנות עשויות להיות מומלצות, במיוחד כאשר יש עדות להתפשטות המחלה.

אם הגידול גורם להצטברות נוזלים בחלל החזה (תפליט פלאורלי), ניתן לנקז אותם כדי להקל על הנשימה ולשפר את נוחות החתול.