Apr 5, 2026
בעלי חתולים רבים שמעו על לוקמיה חתולית—מחלה נפוצה הנגרמת על ידי נגיף הלוקמיה החתולית. עם זאת, לא כולם מבינים בדיוק מהי המחלה, כיצד היא עלולה לסכן את חיית המחמד שלהם, או מה ניתן לעשות כדי להגן עליה.
מהי לוקמיה חתולית?
לוקמיה חתולית היא צורה של סרטן שבה מח העצם ואיברים יוצרים דם אחרים מייצרים מספר מוגבר של תאי דם לבנים לא בשלים או לא תקינים, כמו גם משפיעים על איברים אחרים בדרכים שונות.
המחלה פוגעת בחתולים בלבד ונגרמת על ידי נגיף מדבק בשם Feline Leukemia Virus (FeLV). מדובר ברטרו־וירוס—קבוצה של נגיפים היכולים לגרום לסרטן ולמחלות נוספות במינים שונים, כולל בני אדם.
עד כמה שכיחה לוקמיה חתולית?
שכיחות הלוקמיה החתולית משתנה בהתאם למיקום, אך באופן כללי כ-1–2% מהחתולים הבריאים נדבקים בנגיף. הזיהום נפוץ יותר בבתים עם מספר חתולים, בקרב חתולים חולים, ובחתולים החיים בחוץ. בנוסף, הוא מופיע לעיתים קרובות יותר בזכרים מאשר בנקבות.
איך חתולים נדבקים בלוקמיה חתולית?
הנגיף מועבר בין חתולים באמצעות מגע קרוב ומתמשך, כגון טיפוח הדדי, שיתוף קערות מזון וארגזי חול, וכן מגע פיזי כמו שינה משותפת.
הנגיף נמצא ברוק ובהפרשות האף של חתולים נגועים, וגם בצואה ובשתן. הוא אינו שורד זמן רב בסביבה, ולכן ההדבקה מתרחשת בעיקר במגע ישיר בין חתולים. בנוסף, הנגיף יכול לעבור מאם לגורים במהלך ההיריון או דרך החלב בשבועות הראשונים לחייהם.
מה קורה כאשר חתול נדבק בדלקת לוקמיה?
חשיפה ל-FeLV אינה בהכרח מובילה למחלה חמורה. קיימות שלוש תגובות עיקריות של חתולים לנגיף:
- חלק מהחתולים מצליחים לסלק את הנגיף ביעילות בעזרת מערכת החיסון שלהם, ולאחר מכן הופכים לחסינים מפניו.
- אחרים מצליחים לשלוט בזיהום אך לא להעלים אותו לחלוטין—חתולים אלה נשארים בריאים ואינם מפרישים את הנגיף.
- קבוצה נוספת אינה מצליחה להתמודד עם הנגיף, ומפתחת זיהום מתמשך שבו הנגיף נמצא כל הזמן בדם (וגם ברוק). חתולים אלו נמצאים בסיכון גבוה לפתח מחלות הקשורות ל-FeLV, והם מהווים את קבוצת הסיכון העיקרית.
קיים גם מספר קטן של חתולים שמפתחים תגובה ביניים, שאינה משתייכת באופן ברור לאחת מהקטגוריות הללו.
סימנים ותסמינים של לוקמיה חתולית
חתולים עם לוקמיה חתולית הופכים לדיכאון חיסוני, מה שעלול להוביל למגוון של בעיות בריאותיות משניות.
ההשפעה המרכזית של זיהום מתמשך ב-FeLV היא פגיעה במערכת החיסון של החתול, מה שמוביל למגוון השלכות על בריאותו.
לוקמיה חתולית עלולה לגרום ל:
- זיהומים משניים כרוניים חוזרים, כגון דלקת חניכיים או סטומטיטיס, דלקת שלפוחית השתן, מחלות עור,מצבי נשימה והפרעות במערכת העיכול.
- סימנים קליניים אופייניים שרואים בעלים עשויים להיות חתול עמום, עם פרווה יבשה וירודה, טמפרטורה גבוהה, תיאבון ירוד וירידה במשקל.
- ההשפעות העיקריות האחרות הן אנמיה חמורה וסרטן רב-מוקדי המשפיע על בלוטות הלימפה ואיברים פנימיים אחרים, הגורם למגוון סימני מחלה אחרים.
בדיקת לוקמיה של חתולים
רוב הווטרינרים מבצעים בדיקה הנקראת “בדיקת דם ELISA”, שמזהה חלבון הנמצא באופן עקבי בדמם של חתולים עם זיהום מתמשך בנגיף.
בדיקות אלו הן מהירות, אמינות וחסכוניות. קיימת בדיקה משולבת, לרבות וירוס חיסוני חתולים (FIV), וירוס אחר שלעתים קרובות יש לשלול בעת חקירת חתולים חולים.
בדיקת הסקר המיידית הזו היא כלי שימושי, אך קיימת אפשרות לתוצאות שגויות—גם חיוביות וגם שליליות. כלומר, ייתכן שחתול ייבדק חיובי למרות שאינו נגוע, או שלילי למרות שהוא כן נושא את הנגיף.
לכן, כאשר מתקבלת תוצאה בלתי צפויה, ולעיתים גם במקרים נוספים, מומלץ לשלוח בדיקה נוספת למעבדה חיצונית.
בהמשך ניתן לבצע בדיקות מתקדמות ומדויקות יותר כדי לאשר את האבחנה, כגון בדיקת IFA לזיהוי חלבונים ויראליים בתאי הדם, או בדיקת PCR שמאתרת חומר גנטי של נגיף ה-FeLV.
חשוב לזכור שתוצאה חיובית אינה בהכרח סופית, ולעיתים יש צורך בבדיקת מעקב לאחר 3–4 חודשים כדי לקבוע את מצבו ארוך הטווח של החתול.
כמה עולה בדיקת לוקמיה בחתולים?
עלות בדיקת FeLV (לוקמיה חתולית) משתנה בישראל בהתאם למרפאה, למיקום ולסוג הבדיקה. לרוב, בדיקה בסיסית באמצעות ערכה מהירה נעה בטווח של כ-100–250 ש״ח. אם נדרשות בדיקות נוספות, כמו שליחת דגימה למעבדה חיצונית או בדיקות דם מקיפות יותר, העלות עשויה להגיע לכ-300 ש״ח ואף מעבר לכך.
מומלץ להתייעץ מראש עם הווטרינר לגבי סוג הבדיקה המתאים והעלות הכוללת, במיוחד כאשר מדובר בחתול חדש או בחתול עם סיכון גבוה לחשיפה לנגיף.
טיפול בלוקמיה בחתולים
אין כיום טיפול שמרפא לחלוטין FeLV, ולכן הגישה היא טיפול תומך ופליאטיבי.
האמצעים הבאים יכולים לסייע בשמירה על בריאותו של חתול חיובי ל-FeLV:
- מניעה קפדנית של תולעים, פרעושים ומחלות ויראליות נוספות, שכן מערכת החיסון מוחלשת.
- תזונה איכותית, והימנעות ממזון נא בשל הסיכון לזיהומים חיידקיים.
- ביקורים סדירים אצל הווטרינר לצורך מעקב ואיתור מוקדם של בעיות.
- במקרים מסוימים ניתן לשקול עירוי דם.
- אם מתפתחים גידולים סרטניים, ייתכן טיפול כימותרפי.
- ישנן תרופות כמו אינטרפרון, AZT (אזידותימידין) ו-raltegravir, אך השפעתן לרוב מוגבלת.
- חשוב לשמור חתולים חיוביים ל-FeLV בתוך הבית, ולהימנע ממגע עם חתולים שאינם מחוסנים.
בקרת זיהום
החיסון נגד לוקמיה של חתולים יכול לעזור למנוע מחתולים להידבק ולהעביר את הנגיף.
קיים חיסון יעיל נגד FeLV. גורי חתולים הם הפגיעים ביותר להדבקה, ולכן מומלץ לחסן את כולם, אלא אם כן ידוע בוודאות שלא ייחשפו לחתולים נגועים (למשל, חתולי בית בלבד).
לגבי חתולים בוגרים, יש להתאים חיסוני דחף בהתאם לרמת הסיכון האישית. חתולים החיים רק בתוך הבית נמצאים בסיכון נמוך מאוד, בעוד שחתולים שיוצאים החוצה ובאים במגע עם חתולים אחרים נמצאים בסיכון גבוה יותר.
תופעות לוואי
רוב החתולים אינם מציגים תופעות לוואי לאחר חיסון נגד לוקמיה חתולית. עם זאת, כמו בכל חיסון, קיימת אפשרות נדירה לתופעות כגון נפיחות באזור ההזרקה, ובמקרים נדירים מאוד—התפתחות גידול במקום החיסון חודשים או שנים לאחר מכן.
לכן, לעיתים וטרינרים בוחרים להזריק את החיסון באזור הגפה ולא בעורף. במקרה הנדיר של התפתחות גידול, מיקום זה מאפשר טיפול יעיל יותר בהשוואה לאזור הצוואר האחורי.
השלבים האחרונים של לוקמיה חתולית
לימפומות מתפתחות לרוב במערכת העיכול, אך הן יכולות להתפתח בכל הגוף.
בסופו של דבר, FeLV היא מחלה קטלנית. עבור חתולים עם זיהום מתמשך, הפרוגנוזה שמורה וזהירה. במחקר אחד נמצא כי חתולים שנדבקו ב-FeLV חיו בממוצע כ-2.5 שנים לאחר האבחון, לעומת כ-6.5 שנים אצל חתולים שאינם נגועים בגיל דומה.
