
למרות שאפור הוא אחד הצבעים היפים ביותר שנמצאים בחתולים, חתולים אפורים אינם נדירים במיוחד. הצבע האפור, הנקרא גם כחול, הוא וריאציה דלילה של שחור, שהוא צבע נפוץ מאוד בחתולים.
אצל חתולים, פרוות אפורות מופיעות במגוון רחב של גוונים – החל מאפור כסוף ובהיר מאוד, ועד כחול-צפחה עמוק. חתולים אפורים יכולים להופיע גם במגוון דוגמאות, כולל אפור אחיד, טאבי אפור (פסים), טאבי מנומר, אפור עם גוון כתמתם, אפור מחודד (פוינט), ודו-צבעי כלומר אפור עם אזורים לבנים.
גם בדגמים מדוללים של חתולות קליקו או טורטי (צב), ניתן לראות אזורים בגוון אפור, אך בפרוות אלו הגוון האפור לרוב משתלב עם כתום או שזוף בקליקו, גם עם לבן. ישנם גזעי חתולים שמופיעים רק בגוונים של אפור או כחול – כמו השרטרה, הקוראט, הנבלונג והכחול הרוסי. לעומתם, גזעים אחרים כוללים גם גרסאות אפורות אך מגיעים גם בצבעים נוספים, בין אם בצבע אחיד ובין אם בדוגמאות מגוונות.
גזעים מסוימים אינם באים באפור בכלל, כולל בומביי , בורמילה , הוואנה בראון, בובטייל יפני , קאו מאנה, רגדול , סיאמי , סינגפורה וטונקינזי .
רבים מגזעי החתולים היוחסין המוכרים על ידי איגוד חובבי החתולים ואיגוד החתולים הבינלאומי מגיעים באפור או כחול. המשך לקרוא כדי ללמוד על כמה מגזעי החתולים האפורים הפופולריים ביותר.
#1 בריטי קצר שיער

ה- בריטי קצר-שיער של היום מגיע בקשת של צבעים, אבל כשהגזע פותח לראשונה, רוב הבריטיים קצרי שיער היו כחולים (אפורים). למעשה, היו כל כך הרבה בריטי Shorthairs כחולים שהגזע נקרא במקור הכחול הבריטי. כיום, כחול נשאר צבע פופולרי ב-בריטי קצר-שיער.
הבריטי קצר-השיער של ימינו מגיע במגוון צבעים ודוגמאות בגוונים אפורים, כולל כחול אחיד (המכונה לעיתים פשוט “כחול”), טאבי כחול, טאבי כסף, ודוגמאות דו-צבעיות כמו כחול ולבן. הפרווה של הבריטי קצר-השיער היא יחידנית כלומר, אין לו שכבת פרווה תחתונה נפרדת אך היא קצרה, צפופה במיוחד, ויוצרת מראה קטיפתי ועבה.
בריטיים קצרי שיער ידועים כאופנִים רגועים, מתוקים ומלאי חיבה. הם מסתדרים מצוין עם ילדים וגם עם חיות מחמד אחרות, כולל כלבים – כל עוד הם רגועים ולא לוחצים עליהם יותר מדי.
# 2 בורמזי

הבורמזי מגיע בארבעה צבעים עיקריים, כאשר שניים מהם שייכים לגוונים האפורים: כחול – אפור בינוני, ופלטינה – אפור בהיר וחיוור. שני הצבעים הנוספים שייכים למשפחת החום: סייבל, חום עמוק, עשיר וחם, ושמפניה בגוון בז’ דמוי דבש חמים. כל ארבעת הצבעים האלו הגיעו מהחתול הסיאמי, ששימש כבסיס לפיתוח הגזע הבורמזי. הפרווה של הבורמזי קצרה מאוד, מלוטשת, ובעלת מרקם חלק, מבריק וכמעט סאטני.
הפרווה דורשת מעט מאוד תחזוקההברשה קלה מדי פעם תספיק. הבורמזי הוא חתול מאוד חברתי ומכוון לאנשים, ורוב הזמן יעדיף להיות קרוב לבעליו צמוד, מעורב ומלא חיבה.
#3 שרטרו

ה- שארטרו (Chartreux) התפתח באופן טבעי בצרפת לפני מאות שנים, אם כי הוא עובד מאוחר יותר, החל משנות ה-20. הגזע הוא תמיד כחול, שיכול להיות כל גוון של אפור כחול בהיר, ללא רבב, מאפר ועד צפחה. קצוות השערות מכוסים בכסף, המעניק למעיל מראה של ברק ססגוני.
הפרווה הכפולה של השארטרו (Chartreux) היא באורך בינוני-קצר ובעלת מרקם ייחודי. היא מעט צמרית, ונוטה “להישבר” באזורים כמו הצוואר, החזה והצדדים מה שיוצר מראה המזכיר צמר כבשים. צבע העיניים של חתולי שארטרו נע בין גוון נחושת לזהב, כאשר כתום מבריק נחשב להעדפה בתקן הגזע.
חתולי שארטרו ידועים באופיים העדין, השקט והחברותי. הם נהנים לשחק, במיוחד עם האנשים הקרובים אליהם, ומשלבים אישיות רגועה עם שמחת חיים נעימה.
#4 מאו מצרי

המאו המצרי בעל מראה אקזוטי הוא הגזע היחיד המנוקד באופן טבעי של חתולי בית. הכתמים של המא מצרי עשויים להיות קטנים או גדולים, עגולים, מאורכים או בצורת לא סדירה. לגזע יש גם “M” וסימני קמטים על המצח, פס גב לאורך הגב, זנב רצועות וקצה זנב כהה.
לזרועות ולרגליים של המאו המצרי יש גם כתמים וגם פסים שילוב ייחודי שמוסיף למראה המנומר והאלגנטי שלו. הפרווה הבינונית של המאו בעלת ברק מבריק שמקנה לו מראה מהודר וטבעי. למרות שהמאו המצרי מופיע במספר צבעים, שלושת הגוונים המזוהים איתו ביותר הם כסף בגוון אפור, ברונזה חמה, ועשן – כולם מעניקים לו מראה מסתורי ואצילי.
העיניים הירוקות והזוהרות של המאו בולטות מאוד, בגוון שמתואר בתקן הגזע כ”ירוק דומדמניות” צבע עז ומרשים במיוחד. המאו המצרי ידוע כחתול נאמן מאוד לבעליו חברותי, חכם ומעורב אך לעיתים עשוי להיות ביישן או זהיר בנוכחות אנשים חדשים.
#5 בורמזי אירופאי

הבורמזי האירופאי קשור קשר הדוק לבורמזי. למעשה, שני הגזעים יכולים להתחקות אחר מקורותיהם לאותו חתול – וונג מאו, החתול הראשון שנקרא בורמזי ששימש בתוכניות רבייה בשנות ה-30. כמה צאצאים של תוכניות רבייה אלה המשיכו לגדל בארצות הברית, בעוד שאחרים עשו את דרכם לבריטניה.
הבדלים קלים בגזע הופיעו בשני חלקי העולם השונים וכיום לבורמזים ולבורמזים האירופאים יש מראה מעט שונה ותקני גזע נפרדים. הבורמזי מגיע בארבעה צבעים בלבד, אבל הבורמזי האירופאי מגיע ביותר.
הגוונים האפורים כוללים כחול (כחול-אפור רך וכסוף) וכחול-שמנת (כחול-אפור ושמנת עם כתמי צבע). בורמזים אירופאים הם אינטליגנטים, מלאי חיבה וחברותיים במיוחד.
#6 קוראט

הקוראט הוא גזע עתיק שהתפתח בתאילנד. גזע נדיר זה היה אחד מחתולי “המזל הטוב” המופיעים בספר השירים של החתולים (Smud Khoi of Cats), אשר נכתב מתישהו בין 1350 ל-1767. קוראטים הם בקצה כחול עם כסף, מה שיוצר אפקט הילה כסוף. הפרווה הקצרה מבריקה ועדינה, ונמצאת קרוב לגוף.
לקוראט יש ראש ייחודי בצורת לב עם עיניים פקוחות לרווחה שנראות גדולות מדי עבור פני החתול. למרות שעיניים ירוקות זוהרות מועדפות על ידי תקן הגזע, עיניים בצבע ענבר מקובלות גם. קוראטים פעילים אך עדינים ואוהבים להתכרבל.
# 7 נבלונג

הנבלונג הוא גזע חדש יחסית, שנוצר בשנות ה-80 על ידי מגדלת חתולים בשם קורה קוב. הגזע הוא חתול כחול חצי ארוך שיער, שנועד להידמות לכחול הרוסי בכל המובנים מלבד אורך השיער (לחתולים כחולים רוסים יש פרווה קצרה). למרות שחתולי היסוד לגזע ה- Nebelung החדש לא היו רוסי בלוז, הצלב עם רוסי בלוז עזר לגבש את הגזע (הצלבה רוסית בלוז ונבלונג עדיין מותרת).
שם הגזע מגיע מהמילה הגרמנית נבל, שפירושה “ערפל”. הפרווה של הנבלונג היא כחולה אחידה, עם ברק מבריק, ועדיף שתהיה לה קצה כסוף. חתול הנבלונג קשור מאוד למשפחה שלו, אך עשוי להיות ביישן עם זרים, במיוחד בתחילת ההיכרות.
#8 כחול רוסי

כפי ששם הגזע מרמז, הכחול הרוסי מגיע מרוסיה וצבעו תמיד כחול-אפור. הצבע של הכחול הרוסי הוא כחול אחיד ובהיר עם גוונים בהירים יותר המועדפים על פני גוונים כהים יותר. לרוסית בלוז יש גם שערות הגנה בעלות קצה כסוף (השערות הארוכות יותר של הפרווה החיצונית), מה שגורם לחתול להיראות כאילו יש לו ברק כסוף או ברק נוצץ.
הפרווה הקצרה, הצפופה, העדינה והקטיפתית בולטת מהגוף והיא רכה מאוד ומשיית למגע. הצבע הכחול-כסוף הייחודי של הפרווה, יחד עם העיניים הירוקות-אמרלד של הגזע, הופכים את הכחול הרוסי לאחד החתולים המרשימים ביותר בעולם החתולים. חתולים רוסיים כחולים הם שקטים, עדינים, מלאי חיבה, אך עשויים להיות שמורים יותר בנוכחות זרים.



