Apr 12, 2026
אם שמתם לב שהחתול שלכם משתין בתדירות גבוהה מהרגיל, זהו סימן שלא כדאי להתעלם ממנו. בין אם מדובר בתופעה מתמשכת או בשינוי שהופיע לאחרונה, השתנה מוגברת יכולה להעיד על בעיות רפואיות משמעותיות אצל חתולים.
הדבר מדאיג במיוחד כאשר מדובר בחתולים מבוגרים. אצל חתולים שיוצאים החוצה ייתכן שיהיה קשה יותר לשים לב לשינוי, אך אצל חתולים המשתמשים בארגז חול, לרוב קל יותר לזהות הבדלים בתדירות ובהיקף ההשתנה.
מה גם החתול שלי שותה הרבה?
קבענו שהשתנה מוגברת אינה תופעה תקינה, ובהחלט יש מקום להתייחס אליה ברצינות. לעיתים קרובות היא מלווה גם בצריכת מים מוגברת, ולכן נהוג להתייחס לשני התסמינים יחד. המונחים הרפואיים לכך, שאולי תשמעו גם מהווטרינר, הם פוליאוריה ופולידיפסיה (PU/PD).
לעתים קרובות הרבה יותר קל להבחין בשתייה מוגברת (פולידיפסיה) מאשר במתן שתן מוגברת (פוליאוריה), במיוחד אם החתולים בשירותים בחוץ מכיוון שלא תבחינו בשינויים בהרגלי השירותים שלהם, אבל כדאי לראות אותם שותים. חריג לכך יהיה חתול חוץ בעיקר או חתול שותה רק בחוץ.
אם החתול שלכם שותה יותר מהרגיל, ייתכן שתבחינו בכך שהוא שותה כמויות גדולות בבת אחת, שותה ממקומות שאינו נוהג לשתות מהם בדרך כלל, או נשאר זמן ממושך ליד קערת המים — לעיתים אף נראה כאילו הוא “מרחף” מעליה.
סימנים לכך שהחתול משתין בכמות גדולה כוללים נפח שתן מוגבר, כתמים רטובים, גושים גדולים יותר בארגז החול, עלייה בכמות השתן היומית בארגז, ולעיתים גם מתן שתן מחוץ לארגז. באופן רגיל, חתולים משתינים בדרך כלל בין פעמיים לארבע פעמים ביום.
כמה זה יותר מדי?
כמה זה יותר מדי שתן או שתייה ? בממוצע, חתול בריא טיפוסי ישתן פחות מ-40 מיליליטר לק”ג משקל גוף ביום וישתה פחות מ-45 מיליליטר לק”ג משקל גוף ביום.
ממוצעי השתייה והשתן תלויים גם בתזונה של החתול (חתולים שאוכלים רק מזון יבש נוטים לשתות יותר), רמות הפעילות (חתולים פעילים בדרך כלל שותים מעט יותר) ואספקת מים (חתולים נוטים לשתות יותר אם יש קערה בקוטר רחב או מזרקת מים).
כל ערך גבוה מהנתונים הללו עשוי להיחשב חריג. אמנם קשה למדוד במדויק את כמות השתן של החתול (תפוקת השתן) מחוץ למסגרת של אשפוז וטרינרי, אך ניתן כן לעקוב אחר כמות המים שהוא שותה.
הדבר עשוי להיות מורכב יותר אם יש בבית מספר חתולים, או אם החתול שותה גם מחוץ לבית, שכן המדידה לא תשקף את הצריכה הכוללת. מדידת צריכת מים תהיה מדויקת יותר עבור חתול בית יחיד.
לדוגמה, פאצ’ס הוא חתול בית במשקל 4 ק”ג, הניזון משילוב של מזון רטוב ויבש וברמת פעילות רגילה. לפי חישוב של כ-45 מ”ל מים לכל ק”ג משקל גוף ביום, הוא אמור לשתות פחות מ-180 מ”ל מים ביום. בעליו מודד 250 מ”ל מים ומניח אותם בקערה.
לאחר 24 שעות, הוא מודד את כמות המים שנותרה — 40 מ”ל. כלומר, פאצ’ס שתה 210 מ”ל מים, כמות הגבוהה מהטווח הצפוי של 180 מ”ל, ולכן מדובר בצריכה מוגברת.
מצב כזה עשוי להוביל לחשד שגם תפוקת השתן גבוהה מהרגיל, ולכן ייתכן שיהיה צורך לבצע בדיקות אבחוניות כדי להבין האם יש סיבה לדאגה.
ולמה בכלל מומלץ להציע יותר מים מהכמות המחושבת? משום שלחתול שלכם תמיד צריכה להיות גישה חופשית למים, ואין לנסות להגביל או לצמצם את כמות השתייה שלו.
שתייה מוגברת היא סימפטום — ולא משהו שיש לנסות לשלוט בו באמצעות הגבלת מים. פעולה כזו עלולה להזיק לבריאות החתול שלכם.
מה גורם להגברת מתן שתן ושתייה?
חתולים לפעמים שותים יותר מהרגיל אם אתה מציג מזרקה לחיות מחמד.
שתייה מוגברת והטלת שתן יכולה להיות סימן למחלות או מחלות רבות, אך הסיבות השכיחות ביותר כוללות:
- אי ספיקת כליות כרונית /מחלת כליות
- סוכרת
- יתר פעילות בלוטת התריס
שתייה מוגברת והטלת שתן נגרמת פחות על ידי:
- מחלת כבד
- מצבים אנדוקריניים (למשל, היפר-אדרנוקורטיזם)
- בעיות כליות אחרות (למשל, פגיעה כלייתית חריפה, פיאלונפריטיס)
- חוסר איזון אלקטרוליטים (למשל היפרקלצמיה)
- פיומטרה
- פולידיפסיה מפצה (למשל, מאיבוד מים)
- הפרעות דם (למשל, פוליציטמיה)
- סיבות התנהגותיות (למשל, חוסר תפקוד קוגניטיבי)
- שינוי בתזונה (למשל, מעבר מתזונה רטובה לתזונה יבשה)
- סַרְטָן
- טיפול תרופתי (למשל, בסטרואידים לטווח ארוך)
מה עליך לעשות אם אתה מבחין בכך?
אם אתם מבחינים שהחתול שלכם שותה ומשתין בכמות מוגברת, חשוב לקבוע בדיקה אצל הווטרינר. במהלך הביקור, הווטרינר יאסוף היסטוריה רפואית מלאה ויבצע בדיקה גופנית.
ייתכן שיומלצו גם בדיקות נוספות, כגון בדיקות דם להערכת תפקוד הכליות, רמות הורמוני בלוטת התריס ורמות הסוכר בדם, לצד בדיקת שתן (אורינליזה).
בדיקת השתן תבחן את ריכוז השתן — נתון חשוב במיוחד במקרים כאלה — וכן תבדוק נוכחות של גבישים, שעלולים להוביל להיווצרות אבנים בדרכי השתן, ותזהה זיהומים חיידקיים. בנוסף, הווטרינר עשוי להמליץ על מדידת לחץ דם ובדיקות הדמיה, כמו צילומי רנטגן או אולטרסאונד.
מה ניתן לעשות כדי לטפל בזה?
הטיפול תלוי בגורם לעלייה בהשתנה ובשתייה. ברוב המקרים, מצבים כמו פעילות יתר של בלוטת התריס, סוכרת או מחלת כליות ניתנים לניהול באמצעות תרופות, תזונה מתאימה ומעקב שוטף אצל הווטרינר. עם זאת, אופן הטיפול משתנה בהתאם לחומרת המצב ולשלב שבו הוא נמצא. ישנם גם מצבים נדירים יותר שיכולים לגרום לתסמינים אלו, ולעיתים הם מורכבים יותר לטיפול.
אם הווטרינר סבור שהגורם קשור לתזונה או לתרופות, הוא יסייע לכם לבצע את ההתאמות הנדרשות.
בינתיים, אם החתול שלכם שותה ומשתין הרבה, הקפידו על הדברים הבאים:
- ספקו מספיק ארגזי חול (אחד לכל חתול ועוד אחד נוסף)
- ודאו גישה נוחה לארגזים (לפחות אחד בכל קומה בבית)
- שמרו על עומק חול מתאים, כך שהחתול יוכל לחפור בנוחות, ועדיף להשתמש בחול מתגבש
- ודאו שלחתולים מבוגרים יש כניסה ויציאה קלה לארגז (למשל, באמצעות הנמכת צד אחד)
- הציבו מספיק קערות מים ברחבי הבית, ובמידת הצורך גם בחוץ אם החתול יוצא
- השתמשו בקערות רחבות ורדודות ומלאו אותן במים טריים (כך רוב החתולים מעדיפים)
- אל תגבילו את צריכת המים של החתול
- עקבו אחר צריכת המים היומית (במיוחד אם מדובר בחתול בית יחיד)
נפח שתן מוגבר לעומת תדירות מוגברת
מזרקות לחיות מחמד יכולות לפתות חתולים לשתות יותר מים כדי להישאר קרירים יותר ולחות יותר.
תדירות מוגברת של מתן שתן, אך עם כמויות קטנות יותר של שתן, היא סימפטום למצב שונה ולעיתים דורש טיפול וטרינרי דחוף מאוד. זה יהיה סימפטום של מחלת דרכי השתן התחתונות של חתולים (FLUTD)
תסמינים של FLUTD כוללים:
- הטלת כמויות קטנות של שתן בתדירות גבוהה יותר
- מאמץ או קושי בעת מתן שתן
- השמעת קולות בזמן מתן שתן (סימן לכאב)
- נוכחות דם בשתן
- רגישות בעת הרמה או מגע
- שינויים בהתנהגות
FLUTD מתאר מספר מצבים קשורים בחתולים, כולל דלקת שלפוחית השתן אידיופטית חתולית (דלקת שלפוחית השתן), אורוליתיאזיס (אבנים או גבישים בדרכי השתן התחתונות), חסימת השופכה (כאשר החתול אינו יכול להעביר שום שתן עקב חסימה בשופכה), בעיות חיידקיות שלפוחית השתן, דלקת שלפוחית השתן (אי-פגם).
חסימת השופכה היא המצב החמור ביותר, שכן המשמעות היא שהחתול אינו מסוגל להטיל שתן כלל. חתולים זכרים, במיוחד כאלה עם עודף משקל, נמצאים בסיכון גבוה יותר לכך. ייתכן שתבחינו שהחתול מתאמץ לנסות להטיל שתן אך ללא הצלחה, והוא גם עלול להיות כואב ורגיש למגע. מדובר במצב חירום רפואי, ויש לפנות מיד לטיפול וטרינרי.
קח הודעה הביתה
אם אתם שמים לב שהחתול שלכם שותה או משתין יותר מהרגיל, אל תתעלמו מכך. זה אולי נראה כמו שינוי קטן, אך יש לו חשיבות רבה ודורש בדיקה אצל הווטרינר. גילוי מוקדם של בעיות רפואיות יכול לאפשר התחלת טיפול בזמן ולהאריך את חייו של החתול שלכם. עדיף לבדוק ולא להצטער אחר כך.
