אנמיה בחתולים: גורמים, תסמינים וטיפול

אנמיה היא כינוי לירידה בתאי הדם האדומים במחזור הדם (RBCs). תלוי עד כמה נמוכה ספירת RBC, זה עלול לגרום לכל דבר, החל מתסמינים קלים ועד למצב חירום מסכן חיים.

בחתולים, ישנן סיבות רבות ושונות לאנמיה – במאמר זה נסקור כמה מהמצבים הנפוצים ביותר וכיצד הם מאובחנים ומטפלים בהם.

מהי אנמיה?

אנמיה היא מונח שמשמעותו ירידה בכדוריות הדם האדומות (RBCs), אשר עשויה להיות קלה, בינונית או חמורה. זה נגרם על ידי מחלה בסיסית, פציעה, זיהום או רעלן.

תאי הדם האדומים חיוניים לגוף מכיוון שההמוגלובין שלהם מאפשר להם לשאת ולהעביר חמצן לכל רקמות הגוף. ככזה, אם ספירת RBC תהיה נמוכה מדי, אנמיה מסכנת חיים מכיוון שהגוף לא יקבל את החמצן הדרוש לו.

RBCs חיים רק כחודשיים, כך שהגוף מייצר באופן קבוע אספקה חדשה. הביקוש לתאי דם אדומים חדשים גבוה אף יותר במהלך אנמיה.

אנמיה מסווגת כ"רגנרטיבית", כלומר הגוף מנסה לייצר יותר RBCs כדי להחליף את אלו שאבדו או ניזוקו, או "לא מתחדשת", כלומר הגוף אינו מייצר RBCs חדשים כפי שהוא צריך. סיווג זה עוזר לקבוע פרוגנוזה וטיפול.

גורמים לאנמיה בחתולים

אנמיה בחתולים עלולה להתרחש בשלושה דרכים: על ידי איבוד דם, על ידי בעיה בייצור RBC, או על ידי מצבים שבהם RBC נהרס. לפעמים, יותר מאחד מהגורמים הללו מעורב.

גורמים נפוצים לאנמיה בחתולים כוללים:

איבוד דם עקב דימום פנימי או חיצוני.
מצבים אוטו-אימוניים שבהם מערכת החיסון הורסת את ה-RBC של עצמה.
נגיעות חמורות של פרעושים.
בליעת רעלן. דוגמאות כוללות רעל עכברים, אבץ, עופרת, פרצטמול (טיילנול) ובצל.
זיהומים מסוימים, כגון וירוס לוקמיה חתולית (FeLV) ו-FIV.
טפילי דם (שרבים מהם נישאים על ידי פרעושים או קרציות).
כיבי קיבה או דימום במעיים הנגרמים על ידי טפילי מעיים , תרופות מסוימות או מחלות מעי דלקתיות .
מחלת כליות כרונית.
מחלות כרוניות אחרות.
הפרעות בקרישת דם.
סוגי סרטן מסוימים, במיוחד לימפומה ולוקמיה.

אנמיה עלולה להשפיע על כל חתול, אם כי סיבות בסיסיות ספציפיות שכיחות יותר בהתאם לגיל החתול או לאורח חייו. לדוגמה, פרעושים וטפילים אחרים נוטים ביותר לגרום לאנמיה אצל גורי חתולים. ואנמיה של מחלה כרונית (בה הגוף כבר לא מייצר מספיק RBCs) היא בסבירות גבוהה יותר בחתולים מבוגרים.

כמו כן, יציאה לחוץ מעמידה חתולים בסיכון מוגבר לאנמיה עקב טראומה/פציעות, טפילים וזיהומים.

תסמינים של אנמיה אצל חתולים

אנמיה גורמת למגוון רחב של תסמינים. החתול בתמונה מראה סימנים של צהבת, המופיעה במקרים קשים מאוד של אנמיה. בדרך כלל, זה נראה רק עם קרע פתאומי (המוליזה) של מספר גדול של RBCs.

אם האנמיה קלה, ייתכן שחתול לא יראה סימפטומים ברורים כלשהם – במיוחד אם האנמיה היא כרונית ולגוף שלו הייתה הזדמנות להסתגל ולהתמודד. או שהם עשויים להראות כמה מהתסמינים הקלים יותר המפורטים להלן.

עם אנמיה בינונית, הסימפטומים הם לעתים קרובות "לא ספציפיים", כלומר הם יכולים לנבוע ממספר מחלות שונות ואינם מצביעים ספציפית על אנמיה. תסמינים נפוצים כוללים:

תַרְדֵמָה
הפעילו חוסר סובלנות או חוסר עניין במשחק
ירידה בתיאבון
שינויים באישיות, כגון הסתרה לעתים קרובות יותר
חניכיים חיוורות
קצב לב מוגבר או קצב נשימה
דם בשתן או בצואה

ככל שהאנמיה מתקדמת והופכת לחמורה, חתול עשוי להראות את התסמינים הבאים:

חולשה או עייפות חמורה.
חניכיים חיוורות או לבנות מאוד.
צהבת (גוון צהוב לחניכיים, לעור ולבן העיניים). בדרך כלל, זה נראה רק עם קרע פתאומי (המוליזה) של מספר גדול של RBCs.
הִתמוֹטְטוּת.
קשיי נשימה.
נשימה בפה פתוח.
מָוֶת.

בנוסף, חתול עלול לחוות תסמינים הקשורים למחלה הבסיסית שגרמה לאנמיה. דוגמאות נפוצות כוללות הקאות , שלשולים , ירידה במשקל, עלייה במתן שתן ושתייה , או חום .

אבחון אנמיה בחתולים

CBC (ספירת דם מלאה) מספקת לא רק ספירת תאי דם אדומים, אלא גם ספירה של תאי דם לבנים וטסיות דם (תאי קרישה). זה יכול להיעשות באופן אוטומטי על ידי מכונה, או ביד באמצעות מיקרוסקופ – או לפעמים שניהם.

התבוננות במכת דם תחת מיקרוסקופ מספקת גם מידע על גודל ומראה RBC (מה שעוזר לקבוע אם האנמיה היא רגנרטיבית או לא רגנרטיבית) ומאפשרת הדמיה של טפילי תאי דם.

בדיקה נפוצה נוספת – הנקראת PCV (נפח תא ארוז) או המטוקריט – מודדת RBCs כאחוז מנפח הדם הכולל. בדיקה זו יכולה להיעשות תוך דקות ספורות ודורשת רק כמות קטנה של דם. מסיבה זו, זה מועיל כאשר יש צורך בתוצאות במהירות, או כאשר נדרשות בדיקות RBC תכופות כדי לעקוב אחר ההתקדמות במהלך הטיפול.

טווח PCV תקין לחתול בוגר הוא 25-45%. קריאות מתחת ל-25% מצביעות על אנמיה, ומתחת ל-15% נחשבת לאנמיה חמורה.

חשוב גם לאבחן את המחלה הבסיסית שגרמה לאנמיה מכיוון שהטיפול בגורם הבסיסי הוא מרכיב מרכזי בטיפול באנמיה.

וטרינר עשוי להשתמש בשיטות הבאות כדי לקבוע את הסיבה הבסיסית:

היסטוריה מלאה, כולל מידע על אופן פעולת החתול בבית, האם חתול יוצא לחוץ וחשיפת רעלים אפשרית.
בדיקה גופנית, אשר מעריכה את בריאותו הכללית של החתול וחושפת סימנים של אנמיה (לדוגמה, אוושה בלב, חניכיים חיוורות, לחץ דם נמוך, בלוטות לימפה מוגדלות או צהבת) ומחלות בסיסיות.
בדיקות דם ובדיקת שתן להערכת ספירת תאי דם, תפקוד איברים, סוכר בדם, מאזן אלקטרוליטים, הורמונים מסוימים, זמני קרישת דם ועוד, בהתאם לבדיקה/ות הספציפיות שהוזמנו.
בדיקת צואה לטפילים.
בדיקת מחלות זיהומיות (במיוחד עבור FeLV ו-FIV).
אם יש לציין, בדיקות נוספות כגון צילומי רנטגן, אולטרסאונד או ביופסיות של מח עצם לאבחון מצבים רפואיים ספציפיים.

הווטרינר שלך עשוי להתחיל עם כמה בדיקות בלבד, או שהוא עשוי להמליץ על בדיקת בריאות מלאה. תוכנית האבחון תלויה בהיסטוריה הרפואית של החתול שלך, בחומרת האנמיה שלו, בתסמינים אחרים ובסיבה הבסיסית החשודה.

טיפול באנמיה בחתולים

במקרים חמורים של אנמיה בחתולים, נדרש עירוי דם. למרבה המזל, רוב החתולים האנמיים אינם זקוקים לטיפול זה ויכולים להחלים לאחר טיפול בגורם הבסיסי לאנמיה.

אם אנמיה חמורה מספיק כדי לסכן חיים, יש צורך בעירוי דם. זה עשוי להציל חיים של חתול, אבל למרבה הצער, עירוי דם הוא רק תיקון זמני. אם המצב הבסיסי אינו מטופל, האנמיה תחזור.

למרבה המזל, הרוב המכריע של חתולים אנמיים אינם זקוקים לעירויי דם. במקום זאת, סביר להניח שהווטרינר שלך יתחיל בבדיקה רפואית (כמתואר לעיל) כדי לקבוע את הסיבה הבסיסית.

הטיפול משתנה בהתאם לאבחנה. לדוגמה, חתולים עם פציעות טראומטיות עשויים להזדקק לניתוח או תפרים, בעוד שחתולים עם פרעושים זקוקים לטיפול בפרעושים. וחתולים עם מחלת כליות כרונית עשויים להזדקק לתרופה המסייעת להגביר את ייצור תאי הדם האדומים, בנוסף לטיפול תומך ותזונה מיוחדת לכליות שלהם.

חיות מחמד חולות מאוד עשויות לדרוש אשפוז עד שיהיו יציבים וירגישו טוב יותר, ללא קשר לסיבה.

אם אנמיה נובעת ממשהו שלא ניתן לרפא, ייתכן שמטרת הטיפול היא לספק איכות חיים טובה לאורך זמן רב ככל האפשר.

תרופות

התרופות משתנות בהתאם לגורם הבסיסי לאנמיה. דוגמאות נפוצות כוללות:

טיפול בטפילים.
טיפול במחלות זיהומיות.
תרופות מדכאות חיסון (קורטיקוסטרואידים ותרופות אחרות) למחלות אוטו-אימוניות.
תוסף אריתרופויאטין למחלת כליות כרונית (הורמון זה עוזר לייצור RBC).
תרופות להרגעה והגנה על הקיבה והמעיים אם הם מדממים.
כימותרפיה לסרטן .

בנוסף, חתולים רבים זקוקים לטיפול תומך ללא קשר לגורם לאנמיה. לדוגמה, אם חתול אינו אוכל או שותה עקב חוסר הרגשה טוב, הוא עשוי להזדקק לטיפול בנוזלים ולמעוררי תיאבון. דברים אלה אינם מטפלים באנמיה, אך הם מאפשרים לחתול להרגיש טוב יותר ולהימנע מסיבוכים הנגרמים מאי אכילה ושתייה.

פרוגנוזה לאנמיה בחתולים

הפרוגנוזה לאנמיה משתנה בהתאם לגורם הבסיסי.

במקרים מסוימים, המחלה ניתנת לריפוי וחתול שנפגע יחזור לחייו הרגילים לאחר הטיפול. זה יהיה התרחיש הטוב ביותר.

במקרים אחרים, המחלה הבסיסית אינה ניתנת לריפוי. במקרה הגרוע, מצבים מסוימים הם קטלניים בימים או שבועות, אפילו עם טיפול. תנאים אחרים יכולים להיות מנוהלים לאורך זמן, מה שמאפשר לחתול לחיות באושר במשך שנים.

מַסְקָנָה

אנמיה היא ירידה בכדוריות הדם האדומות. זה נפוץ יחסית בחתולים, והוא נגרם על ידי מצב רפואי בסיסי, זיהום או רעלן. הגורם הספציפי לאנמיה קובע את הפרוגנוזה והטיפול. אבחון מוקדם של אנמיה הוא הטוב ביותר, שכן המצב עלול להפוך לסכנת חיים אם היא חמורה.