החתול שלי תולש לעצמו פרווה: גורמים ודרכי טיפול

Email Pinterest Linkedin Twitter Facebook

תכונת חתול מוציא שיער

אחד המאפיינים הבולטים של חתולים הוא הנטייה הטבעית שלהם לטפח את עצמם בצורה יסודית, ולשמור על הפרווה נקייה, חלקה ומבריקה באמצעות ליקוק וכרסום.

עם זאת, לעיתים ההתנהגות הטבעית הזו עלולה להפוך למוגזמת, כאשר חתולים מתחילים לפגוע בעצמם דרך טיפוח יתר, תלישת שיער ויצירת אזורים של נשירת פרווה.

ישנן סיבות שונות שיכולות להוביל לכך. מעבר לדאגה מהאזורים הקירחים, בעלי חתולים רבים חוששים גם מהעלייה האפשרית בסיכון להיווצרות כדורי שיער, כתוצאה מבליעת כמויות גדולות יותר של פרווה במהלך טיפוח יתר.

מאמר זה נועד להסביר את הגורמים האפשריים לתופעה, ולהציע דרכי פעולה שבעלי חתולים יכולים לנקוט כדי לעזור לחתול שלהם להפסיק התנהגות מזיקה זו.

למה החתול שלי מוציא את השיער שלו?

הסיבה השכיחה ביותר לחתולים להתחיל למשוך שיער היא גירוד בעור החתול כתוצאה מאחת מכמה סיבות אפשריות.

הסיבות הנפוצות ביותר לכך מפורטות להלן.

אם נשללו הגורמים השכיחים הללו, הסיבה הסבירה ביותר היא לרוב מצב הנקרא התקרחות פסיכוגנית בחתולים, שהיא התנהגות חוזרת וכפייתית הקשורה ללחץ.

איך לגרום לחתול שלך להפסיק?

מה לעשות עם חתול מוציא שיער

אם החתולה שלך תולשת את שערה, סביר להניח שתרצה להביא אותה לוטרינר כדי לזהות את הסיבה הבסיסית. זהו הצעד הראשון הטוב ביותר בעצירת משיכת השיער של החתול שלך.

חשוב להתייעץ עם הווטרינר כדי להגיע לאבחנה מדויקת של הסיבה לכך שהחתול שלך תולש את פרוותו. תהליך האבחון עשוי לכלול את השלבים הבאים.

1. נטילת היסטוריה מפורטת

הווטרינר ישאל שאלות על הרקע וההיסטוריה של החתול שלך בכל הנוגע לתלישת השיער.

השאלות עשויות לכלול:

  • כמה זמן החתולה שלך תולשת את שערה?
  • האם החתולה שלך משקיעה יותר זמן בטיפוח עצמה?
  • אילו חלקים בגופה מושפעים בעיקר?
  • בת כמה היא?
  • מה אורח החיים שלה: בבית בלבד, או בבית ובחוץ? האם היא חולקת את ביתה עם חיות אחרות, למשל חתולים או כלבים אחרים? אם כן, האם הם מגרדים בכלל?
  • האם היה לה מגע כלשהו עם חתולים אחרים מחוץ לביתך (כגון מרכז הצלה, בית חתולים וכדומה)?
  • האם יש בני אדם בבית הסובלים מגירוד או פריחה בעור? האם יש שינויים כלשהם בביתה, למשל מצעים חדשים, שטיחים, רהיטים, מוצרי ניקוי, אירוסולים (כגון מכשירי אידוי בחדר) או עשן סיגריות?
  • האם היא התחילה דיאטה חדשה לאחרונה?
  • האם היא נבדקה אי פעם ל-FIV ו- FeLV ?
  • האם היא טופלה בתרופה כלשהי נגד טפילים לאחרונה?
  • מישהו ראה משהו זז במעיל שלה?
  • האם יש סימני מחלה אחרים אצל החתול שלך (כגון הפרעות במערכת העיכול, התעטשות, שיעול, צמא מוגבר, תאונות שתן בתוך הבית וכו’)?
  • האם יש שינויים אחרים בהתנהגות (כגון קהות, תסיסה מוגברת, תוקפנות, פחד וכו’)?

2. בדיקה גופנית

הווטרינר יבדוק את החתול בקפידה, יציין מאילו אזורים נתלשת הפרווה, יחפש סימנים לנוכחות טפילים כמו פרעושים או קרדיות, ויבחן גם סימנים נוספים של מחלות עור כגון עקיצות פרעושים, פריחות, פפולות, שיער שבור ועוד.

3. בדיקות עור ופרווה

הווטרינר עשוי לבצע מספר בדיקות של העור והפרווה כדי לשלול גורמים בסיסיים שיכולים לגרום לגירוד, אשר מוביל את החתול לתלוש את שיערו, כולל:

  • סרוק הפרווה כדי לחפש עדויות לפרעושים, כינים או צ’ילטיילה
  • גרידות עור לצורך בדיקה מיקרוסקופית לאיתור קרדיות
  • שימוש ברצועות אצטט (סרט דבק) לבדיקת גורמים אפשריים כגון ביצים, שמרים, זיהומים פטרייתיים, זיהומים חיידקיים ומרכיבים מיקרוביולוגיים נוספים
  • בדיקה תחת מנורת “וודס” אולטרה-סגולה כדי לזהות פלואורסצנציה שיכולה להעיד על גזזת (דרמטופיטוזיס)
  • מריטת שיער לצורך טריכוסקופיה (בדיקת שערות במיקרוסקופ), המסייעת לזהות שערות שנפגעו כתוצאה
  • מתלישה, וכן לשלול מצבים של נשירת שיער שאינה נובעת מתלישה (במקרים כאלה לא יימצאו שערות פגומות)

4. דגימות דם ושתן

פרופילים ביוכימיים והמטולוגיים שגרתיים ובדיקת שתן עשויים להתבצע כדי לשלול בעיות רפואיות כלליות, כולל מחלת כבד וכליות, היפר-אדרנוקורטיקיזם (מחלת קושינג) וסוכרת.

בדיקות נוספות, כגון מדידת Total T4, עשויות להתבצע לצורך בדיקת היפרתירואידיזם. בנוסף, ייתכן שיומלצו בדיקות סקר לאיתור נגיפים כמו וירוס הלוקמיה החתולית (FeLV) ווירוס הכשל החיסוני החתולי (FIV).

5. טיפול שגרתי בפרעושים

חתול טיפוח בטן

אלרגיות לפרעושים הן גורם שכיח לגירוי בעור ולמשיכת שיער בחתולים. טיפול בפרעושים יכול לעזור למנוע או למגר זיהום, ולהשאיר את החתול שלך נוח ובריא.

אלרגיה לפרעושים היא גורם שכיח מאוד, כאשר מחקרים מראים כי עד 70% מהחתולים המופנים לרופאי עור וטרינריים בשל גירוד מחלימים לחלוטין לאחר טיפול יסודי נגד פרעושים — גם כאשר אין עדות נראית לעין לנוכחות פרעושים.

לכן, לעיתים קרובות מומלץ לבצע טיפול מקיף נגד פרעושים, הכולל טיפול בכל בעלי החיים בבית באמצעות תכשיר יעיל (אמפולות, תרסיס או טיפול פומי), וכן טיפול סביבתי בבית בעזרת תרסיס מתאים, כדי למנוע התפתחות של ביצי פרעושים לפרעושים צעירים.

6. ניסוי מזון

גירוד בעור אצל חתולים עשוי להיגרם גם מתגובה אלרגית לחלבון במזון. הדרך היעילה היחידה לשלול זאת היא לבצע ניסוי תזונתי מבוקר במשך 6–8 שבועות, שבו החתול מקבל אך ורק מזון היפואלרגני וטרינרי, שאינו מכיל חלבונים העלולים לעורר תגובה אלרגית.

אם הניסוי מבוצע כראוי והחתול עדיין ממשיך לתלוש את פרוותו, סביר להניח שהגורם אינו קשור לתזונה.

7. ביופסיה של העור

לאחר שנשללו באופן יסודי טפילים, אלרגיה למזון ומחלות רקע אחרות, השלב הבא הוא לעיתים ביצוע ביופסיית עור — כלומר, נטילת דגימות קטנות של עור מאזורים שבהם החתול תולש את פרוותו.

אם הביופסיה מראה שינויים כמו דלקת, הדבר עשוי להעיד שעדיין קיימת סיבה פיזית לגירוי. לעומת זאת, אם לא נמצאים שינויים כאלה, סביר יותר שמדובר בגורם התנהגותי, כמו התקרחות פסיכוגנית אצל חתולים.

8. בדיקת אלרגיה

אם קיים חשד לאטופיק דרמטיטיס (תגובה אלרגית לגורמים סביבתיים כגון אבקנים או קרדית האבק), ייתכן שיומלץ לבצע בדיקות אלרגיה.

9. טיפול נסיוני בתרופות אנטי דלקתיות

לעיתים, הווטרינר עשוי להציע טיפול ניסיוני נוגד דלקת (למשל באמצעות קורטיקוסטרואידים) למשך מספר שבועות. אם קיימת סיבה בסיסית לגירוד, כגון תגובה אלרגית כמו אטופיה (אלרגיה לגורמים סביבתיים כמו אבקנים או קרדית אבק), צפוי שיפור במצב החתול. לעומת זאת, אם מדובר בהתקרחות פסיכוגנית, סביר שהטיפול לא יביא לשינוי משמעותי.

טיפול

טיפול תלישת שיער לחתול

הטיפול בחתולים ששולפים שיער תלוי בגורם הבסיסי לתלישת השיער.

לאחר השלמת תהליך האבחון שתואר לעיל, הווטרינר יגיע בדרך כלל לאחת משתי מסקנות אפשריות, שלכל אחת מהן נדרשת גישת טיפול שונה.

  1. ייתכן שזוהה גורם בסיסי לגירוד שגורם לחתול לתלוש את פרוותו. במקרים כאלה, הטיפול יתמקד בהתמודדות עם אותו גורם — למשל טיפול נגד טפילים, טיפול אנטיביוטי, טיפול אנטי-פטרייתי או טיפול נוגד דלקת.
  2. אם כל הגורמים האפשריים לגירוד נשללו, האבחנה הסבירה שנותרת היא התקרחות פסיכוגנית אצל חתולים, אשר מצריכה גישת טיפול שונה.

מהי התקרחות פסיכוגנית חתולית?

חולה, חתול, תרופות, עבור, חולה, גלולות, נשפך, מחוץ, מחוץ, בקבוק

התקרחות פסיכוגנית בחתולים מתארת מצב שבו חתול תולש את פרוותו ללא גורם פיזי ברור. במילים פשוטות, החתול מטפח את עצמו יתר על המידה ותולש שיער מתוך דחף פנימי.

אצל חתולים בריאים, טיפוח הוא תגובה טבעית למצבי לחץ — כאשר חתול נבהל או מוטרד, הוא לרוב יתרחק, ימצא מקום שקט ויתחיל להתנקות.

ההסבר המקובל הוא שטיפוח במצבים כאלה מוביל לשחרור אנדורפינים טבעיים, שמשרים תחושת רוגע. כאשר החתול חווה מתח מתמשך, הוא עלול להיכנס למעגל של טיפוח יתר — כמעט כמו התנהגות ממכרת שמחזקת את עצמה דרך תחושת הרגיעה — דבר שעלול להוביל לתלישת שיער ולהיווצרות אזורי קרחות.

התקרחות פסיכוגנית חתולית נראית לעתים קרובות יותר במשקי בית מרובי חתולים ובחתולים מקורה, והיא שכיחה יותר בגזעים מסוימים כגון סיאמיים וגזעים מזרחיים אחרים. בדרך כלל מסירים שיער מהחלק התחתון של הבטן, מאזור המפשעה ומהצד העליון של החתול מול אזור הזנב. חלקים אחרים בגוף, כולל הרגליים הקדמיות, עשויים להיות מעורבים אף הם.

טיפול בהתקרחות פסיכוגנית חתולית

מצב זה קשור לחתולים החווים מתח, אשר מגיבים אליו באמצעות טיפוח יתר בניסיון להתמודד איתו. לכן, הטיפול מתמקד במציאת דרכים להפחתת הלחץ, ובסיוע לחתול להתמודד עם מצבי סטרס בצורה טובה יותר.

1. הפחת מתח

  • בצע סקירה של סביבת החתול, וזיהוי גורמי לחץ אפשריים (כגון צפיפות של חתולים, סכסוכים בין חתולים, חיית מחמד חדשה, תינוק חדש, שעמום ועוד) וטפל בהם בהתאם
  • העשיר את סביבת המחיה (למשל הגברת אינטראקציה עם המטפל, הוספת צעצועים מגוונים, מתקני טיפוס ועצי חתול)
  • התייעץ עם מומחה להתנהגות חתולים לצורך הערכה מקיפה של אורח החיים והסביבה של החתול

2. עזרו לחתול להתמודד עם לחץ

  • מוצרי פרומונים (כגון מפיצי Feliway) עשויים לסייע בהפחתת חרדה.
  • Clomipramine ו־fluoxetine הם מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI) שיכולים להיות מומלצים על ידי הווטרינר, במטרה להשפיע על התנהגות החתול דרך שינוי תגובתו ללחץ. אמיטריפטילין הוא נוגד דיכאון טריציקלי ואנטי־היסטמין שלעיתים נעשה בו שימוש. יש להשתמש בתרופות אלו בזהירות ורק תחת פיקוח וטרינרי צמוד, שכן שימוש לא נכון עלול להיות מסוכן.

טיפוח יתר עלול לגרום לחתול לתלוש את פרוותו ולהוביל לאזורים של נשירת שיער והתקרחות. במקרים כאלה חשוב לפנות לווטרינר, כדי לזהות את הגורם לטיפוח המוגזם ולטפל בו בצורה מתאימה.

Avatar photo

ד"ר פיט ודרברן

ד"ר פיט ודרברן סיים את לימודיו כרופא וטרינר מאדינבורו בשנת 1985 ומנהל את מרפאתו הווטרינרית לחיות מחמד באזור ויקלואו, אירלנד, מאז 1991. פיט מוכר כאיש תקשורת וטרינרי עם הופעות קבועות בטלוויזיה, רדיו ועיתונות לאומית, כולל טור שבועי ב-Daily Telegraph מאז 2007. פיט מוכר כ-"פיט הווטרינר" בעמודים העסוקים שלו בפייסבוק, אינסטגרם וטוויטר, שם הוא מפרסם מידע על נושאים עכשוויים ומקרים אמיתיים מהמרפאה שלו. הוא גם כותב בלוג קבוע בכתובת www.petethevet.com. ספרו האחרון, “Pet Subjects”, פורסם על ידי Aurum Press בשנת 2017.