סרטן בחתולים: גורמים, תסמינים וטיפול

סרטן הוא מונח שמעורר פחד—בין אם מדובר בבני אדם אהובים ובין אם בחברים החתוליים שלנו. אם החתול שלכם אובחן כחולה סרטן, הבנה בסיסית של המחלה יכולה לסייע לכם לדעת כיצד לפעול ומה לצפות בזמן ההתמודדות עם האבחנה המורכבת הזו.

מה זה סרטן?

סרטן הוא גדילה בלתי מבוקרת של תאים לא תקינים בגוף. לרוב, הדבר מוביל להצטברות של תאים שמתחלקים ללא שליטה ויוצרים גידול או מסה.

גידולים אלה יכולים לחדור לרקמות תקינות ולגרום למחלה. נהוג לסווג גידולים לשפירים או ממאירים. גידולים שפירים הם פחות פולשניים, אינם סרטניים ואינם מתפשטים לרקמות אחרות.

לעומתם, גידולים ממאירים הם פולשניים, אגרסיביים, גדלים במהירות, סרטניים ונוטים להתפשט לאזורים אחרים בגוף. גרורות הן התפשטות של תאים סרטניים ממיקום הגידול הראשוני לאזורים אחרים בגוף דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה.

סוגי סרטן אצל חתולים

ישנם סוגים רבים של סרטן שיכולים להשפיע על חתולים—חלקם חמורים יותר ואחרים נפוצים יותר. באופן כללי, חתולים מפתחים סרטן בתדירות נמוכה יותר מכלבים, אך כאשר הוא מופיע, הוא נוטה להיות אגרסיבי יותר בהשוואה לכלבים.

מאחר שחתולים חיים כיום זמן רב יותר מבעבר, אנו רואים יותר מקרים של סרטן, במיוחד כאשר הם מגיעים לגיל מבוגר.

למרות שקיימים סוגים רבים של סרטן אצל חתולים, ישנם כמה סוגים שמופיעים בשכיחות גבוהה יותר.

לימפומה

לימפומות מתפתחות לרוב במערכת העיכול, אך הן יכולות להתפתח בכל הגוף.

לימפומה היא סרטן של תאי דם לבנים ספציפיים הנקראים לימפוציטים. לימפוציטים מופצים בגוף דרך הדם ומערכות הלימפה ונמצאים ברקמות רבות ושונות בכל הגוף.

לימפומה נחשבת לסרטן מערכתי, כלומר אינה מוגבלת לאזור אחד בגוף. תאי לימפוציטים מצטברים בעיקר בבלוטות הלימפה, אך ניתן למצוא אותם גם בדם ובאיברים נוספים.

לימפומה היא אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר הנראים אצל חתולים. חתולים עם וירוס לוקמיה חתולים (FELV) או וירוס חיסוני חתולים (FIV) נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח לימפומה, אם כי סרטן זה יכול להימצא בכל מין, גיל או גזע של חתול.

קיימות צורות שונות של לימפומה, והן מסווגות לפי מערכת הגוף או האיבר שבו נמצאים התאים הסרטניים. חשוב לזכור שסרטן זה יכול להופיע ביותר מאיבר אחד.

לימפומה של מערכת העיכול

סוג זה של לימפומה מערב את מערכת העיכול, כולל הקיבה, המעי הדק והמעי הגס, ולעיתים גם איברים סמוכים. חתולים הסובלים מלימפומה במערכת העיכול עשויים להראות סימנים כמו הקאות, שלשולים, ירידה בתיאבון וירידה במשקל.

לימפומה כלייתית

לימפומה כלייתית מערבת את הכליות. התאים הסרטניים פולשים לכליות וגורמים לתסמינים של אי ספיקת כליות כמו אנורקסיה, הקאות, ירידה במשקל, פוליאוריה ופולידיפסיה.

לימפומה מדיאסטינית

זוהי לימפומה של חלל בית החזה, ובפרט של המדיאסטינום—האזור המכיל איברים לימפתיים כגון התימוס ובלוטות הלימפה.

לימפומה באף

סוג זה של לימפומה נוטה להיות ממוקד יותר באזור אחד—חלל האף. חתולים הסובלים ממנה עשויים להראות תסמינים כמו נפיחות באף, הפרשות מהאף, התעטשות וגודש בדרכי הנשימה העליונות.

לימפומה רב-צנטרית

לימפומה זו מתרחשת כאשר תאי הלימפוציטים הסרטניים נמצאים במספר בלוטות לימפה ובאיברים שונים בגוף.

סרטן בלוטת החלב

בין סוגי הסרטן שחתול עלול לפתח הוא סרטן השד. סוג זה של סרטן כולל מסות המתפתחות באחת או יותר מבלוטות החלב.

סרטן בלוטת החלב הוא סרטן שד בחתולים ובדרך כלל מאובחן כסרטן חלב. גידולי חלב יכולים להימצא בבלוטת חלב אחת או יותר והם צורה אגרסיבית מאוד של סרטן. זה נוטה להיות סוג ממאיר יותר של סרטן אצל חתולים בהשוואה לכלבים. זה נראה בעיקר אצל חתולות נקבות שלמות (לא מעוקרות).

אם סרטן זה מאובחן בשלב מוקדם, הסרה כירורגית של הגידול בבלוטת החלב עשויה להצליח בהסרתו או לפחות להאט את התקדמות המחלה. עם זאת, במקרים רבים הסרטן נוטה להתפשט במהירות לבלוטות הלימפה הסמוכות ולבית החזה.

קרצינומה של תאי קשקש

קרצינומה של תאי קשקש (Squamous Cell Carcinoma) הוא סוג של סרטן המערב תאי עור ותאי חלל הפה. זהו הסרטן השכיח ביותר שנמצא בפה של חתולים. סרטן זה יכול להימצא גם על או באף, בפנים או באוזניים.

חתולים עם SCC עשויים להראות סימנים כמו ריח רע מהפה, הפרשות מהאף או מהפה, נפיחות או נגעים באזור הפנים, האף, האוזניים או הפה.

ניתוח עשוי להיות יעיל אם מתבצע בשלב מוקדם, כאשר הנגע עדיין קטן. עם זאת, מדובר בגידול אגרסיבי וגדל במהירות, שלא תמיד ניתן להסרה בקלות.

סרקומה של רקמות רכות

סרקומות של רקמות רכות מוכרות גם כסרקומות באתר הזרקה או פיברוסרקומות. סוג זה של סרטן מתבטא בדרך כלל במסה מקומית אגרסיבית מתחת לעור, אך לרוב מתפשט באיטיות יחסית לרקמות אחרות.

הטיפול כולל בדרך כלל הסרה כירורגית של המסה, ולעיתים גם הקרנות ו/או כימותרפיה.

אוסטאוסרקומה

זהו סוג של סרטן הפוגע בעצמות. התאים הסרטניים הורסים את רקמת העצם, מה שגורם להיחלשותה ולהגברת הסיכון לשברים. אוסטאוסרקומה היא מחלה כואבת ואגרסיבית, הנוטה להתפשט במהירות.

הטיפול כולל לרוב קטיעה של הגפה הפגועה, ולעיתים גם שילוב של הקרנות וכימותרפיה.

גידול תא תורן

תאי מאסט הם תאי דם המשתתפים במערכת החיסון. גידולי תאי פיטום מתפתחים כאשר תאים אלו הופכים לסרטניים ומתחילים לשחרר חומרים שעלולים להיות רעילים, ולעיתים גורמים לתגובות דמויות אלרגיה.

גידולים אלו יכולים להופיע על פני העור או בתוך איברים פנימיים. כאשר הם מופיעים בעור, הם נראים כגבשושיות או בליטות שיכולות להשתנות בגודלן, ובדרך כלל ניתן להסירם בניתוח. לעומת זאת, גידולים בתאי פיטום באיברים פנימיים קשים יותר לאבחון ולטיפול, ונחשבים לחמורים יותר.

תסמינים של סרטן

מאחר שישנם סוגים רבים של סרטן בחתולים שיכולים להשפיע על איברים ומערכות שונות בגוף, התסמינים עשויים להשתנות מאוד. עם זאת, סרטן מאובחן לעיתים קרובות יותר אצל חתולים מבוגרים, חתולים בגיל מתקדם, חתולים עם מחלות רקע וחתולים עם מערכת חיסון מוחלשת.

ישנם סימנים כלליים שכדאי לשים לב אליהם ושמצדיקים פנייה לבדיקה אצל וטרינר:

• גושים או מסות בכל גודל או צורה
• אובדן תיאבון
• ירידה במשקל
• הקאות
• שלשול ממושך
• עייפות או ירידה באנרגיה
• פצעים שאינם מחלימים

אבחון סרטן בחתולים

כאשר אתם מביאים את החתול לווטרינר עם חשד לסרטן, הבדיקה תתחיל בדרך כלל בבדיקה גופנית מלאה, שקילה ומדידת מדדים חיוניים בסיסיים.

אם קיים גוש או פצע שאינו מחלים, יילקחו דגימות לצורך אבחון.

אחת הדרכים הפחות פולשניות היא שאיבת מחט עדינה (FNA), שבה נלקחת דגימה קטנה של תאים לבדיקה. לרוב אין צורך בטשטוש, הרדמה או ניתוח לצורך ביצוע הבדיקה.

דרך נוספת היא ביופסיה, שבה מסירים חלק מהגידול או את כולו לצורך בדיקה מעמיקה יותר.

מדובר בהליך פולשני יותר, שלרוב מצריך טשטוש או הרדמה ולעיתים גם ניתוח. הדגימות נשלחות לפתולוג לצורך ניתוח, במטרה לקבוע האם מדובר בתאים סרטניים ואם כן—באיזה סוג.

בחתולים שבהם לא קיימת מסה ברורה, או בחתולים שמראים סימנים אחרים של מחלה כללית, מבוצעות בדיקות אחרות כדי לצמצם מה לא בסדר.

עבודת דם היא אחת הדרכים לקבוע את תפקוד האיברים הפנימיים ואת בריאות תאי הדם.

בדיקת דם מועילה באבחון מחלות כליות, כבד ובלוטת התריס, אנמיה, זיהום וחריגות פנימיות אחרות. בדיקה לאיתור וירוסים חתוליים כגון וירוס לוקמיה חתולית ונגיף כשל חיסוני בחתולים נעשית גם היא באמצעות דגימות דם.

צילומי רנטגן הם אמצעי הדמיה המשמשים לזיהוי חריגות בעצמות או ברקמות פנימיות באזור בית החזה והבטן.

אולטרסאונד הוא שיטת הדמיה נוספת להערכת אזורי החזה והבטן, והוא יכול לסייע בזיהוי מסות או שינויים חריגים באיברים פנימיים.

במקרים רבים נעשה שימוש גם בהדמיה מתקדמת יותר, כמו MRI (תהודה מגנטית) או CT (טומוגרפיה ממוחשבת). בדיקות אלו מועילות במיוחד באבחון סרטן במערכת העצבים.

טיפול בסרטן בחתולים

למרבה המזל, ניתן לטפל בסרטן. למרות שטיפול לא תמיד מרפא סרטן לחלוטין, ישנן אפשרויות להגביר את איכות החיים של החתול שלך למשך זמן רב ככל האפשר.

אבחנה של סרטן אצל חתול אינה בהכרח גזר דין מוות מיידי. הרפואה והטכנולוגיה המודרנית מתקדמות לא רק עבור בני אדם, אלא גם עבור חיות מחמד, ולעיתים קרובות קיימות אפשרויות טיפול מגוונות.

הטיפול לא תמיד מביא לריפוי מלא. במקרים רבים המטרה היא להפחית תסמינים ולהאריך את איכות החיים של החתול ככל שניתן.

חשוב לדון באפשרויות הטיפול עם הווטרינר שלכם, כדי להבין מהו הכיוון המתאים ביותר ואיזה טיפול נכון למצב הספציפי.

במקרים רבים, הווטרינר יפנה אתכם למומחה לסרטן—אונקולוג וטרינרי. מדובר בווטרינרים עם הכשרה מתקדמת בתחום האונקולוגיה, שלרוב יש להם גישה לאפשרויות טיפול רחבות יותר.

באופן כללי, הטיפול בסרטן אצל חתולים כולל:

• ניתוח – מתבצע לרוב במטרה להסיר גידולים סרטניים, והוא נחשב לאחת מצורות הטיפול בעלות פוטנציאל לריפוי.
• טיפול בקרינה – כולל שימוש בקרינה בעוצמה גבוהה (חזקה יותר מקרני רנטגן) המכוונת לאזור הגידול כדי להשמיד תאים סרטניים. הטיפול ניתן באמצעות ציוד ייעודי ועל ידי צוות מקצועי, לרוב בסדרת טיפולים, ולעיתים משולב לאחר ניתוח וביחד עם כימותרפיה.
• כימותרפיה – כוללת מתן תרופות אנטי-סרטניות, הניתנות דרך הפה, בהזרקה ולעיתים גם באופן מקומי.

לעיתים, טיפול אקטיבי אינו האפשרות המתאימה ביותר לחתול או לבעליו. במקרים כאלה ניתן לשקול טיפול פליאטיבי (תומך), שמטרתו לשמור על איכות חיים טובה ככל האפשר עד לקבלת החלטות בהמשך. טיפול כזה עשוי לכלול שיכוך כאבים, הגברת תיאבון, תרופות נגד בחילה, מתן נוזלים וטיפולים נוספים לפי הצורך, כדי להבטיח את נוחות החתול.

פרוגנוזה של סרטן בחתולים

לחתולים שאובחנו עם סרטן יכולה להיות פרוגנוזה שונה בהתאם לסוג הסרטן, מיקומו והתסמינים הנלווים. הפרוגנוזה מושפעת גם מסוג הטיפול הזמין ומהמידה שבה הטיפול מצליח.